כלורופיל הוא פיגמנט ירוק שנמצא ברוב הצמחים, באצות ובכמה חיידקים. השם מגיע מיוונית ומשמעותו "עלה ירוק". השם לא קשור ליסוד כלור, שמועט במולקולה; בכלורופיל משתמשים גם כצבע מאכל במאפיין E140.
התפקיד העיקרי של הכלורופיל הוא בפוטוסינתזה. פוטוסינתזה היא התהליך שבו צמחים ואצות הופכים מים ופחמן דו-חמצני לגלוקוז, כלומר לסוכר, באמצעות אנרגיית אור. מולקולות הכלורופיל מרוכזות בתילקואידים (שמרכזם מבנה דמוי שקיות בממברנה) שבתוך הכלורופלסטים שבתאי הצמח.
במרכז המולקולה יש אטום מגנזיום יוני (Mg). המגנזיום נמצא בתוך מבנה טבעתי בשם פורפירין (טבעת מולקולרית מיוחדת), שמזכירה את האתר הפעיל בהמוגלובין, חלבון הדם. אכילת צמחים היא מקור חשוב למגנזיום אצל בעלי חיים.
יש כמה סוגי כלורופיל, המסומנים באותיות לטיניות (למשל כלורופיל a). כל סוג סופג אור באורכי גל שונים; לכלורופיל a שיאי בליעה ב־420 ננומטר וב־660 ננומטר. רבים מהיצורים הפוטוסינתטיים משתמשים ביותר מסוג אחד לשיפור קליטת האור. בחיידקים יש גרסה שנקראת בקטריוכלורופיל, והיא מאפשרת פוטוסינתזה גם באור קרוב לאינפרה-אדום.
כלורופיל מיוצר בתא מוושט גלוטמית (חומצה אמינית). המדען שזיהה את המבנה הכימי שלו היה ריכרד וילשטאטר. האצה כלורלה ידועה בקצב פוטוסינתזה מהיר מאוד. כאשר כלורופיל מאבד את המגנזיום הוא הופך לפאופיטין, ורצפטור זה מקבל אלקטרונים ראשונים בתהליך הפוטוסינתזה.
כלורופיל הוא הצבע הירוק בצמחים ובאצות. השם אומר "עלה ירוק" ביוונית. זה לא קשור ליסוד שנקרא כלור.
הכלורופיל עוזר לצמחים להכין אוכל. בתהליך שנקרא פוטוסינתזה צמחים הופכים מים וגז פחמן לסוכר בעזרת אור השמש. כלורופיל אוסף את האור ועוזר לתהליך.
הכלורופיל נמצא בתוך חלקיק קטן בתא שנקרא כלורופלסט. בתוכו יש שקיות שנקראות תילקואידים, ושם מצטבר הכלורופיל.
במרכז הכלורופיל יש אטום מגנזיום. מגנזיום הוא מינרל שחשוב לגוף. כשאוכלים צמחים מקבלים מגנזיום.
יש כמה סוגי כלורופיל. כל סוג קולט אור שונה. בחיידקים יש גרסה שנקראת בקטריוכלורופיל. האצה כלורלה פועלת מהר במיוחד בתהליך הפוטוסינתזה.
כשהכלורופיל מאבד את המגנזיום הוא הופך לפאופיטין. פאופיטין עוזר בקבלת האנרגיה במהלך הפוטוסינתזה.
תגובות גולשים