כלכלת אוקראינה

כלכלת אוקראינה היא כלכלת שוק חופשי מתפתחת שנאבקת לייצב את עצמה מאז פירוק ברית המועצות.
לפני הפירוק הייתה אוקראינה אחת המדינות המתועשות ביותר בברית המועצות. אחרי הפירוק כלכלתה הצטמקה בכחצי, והפגיעה הייתה קשה במיוחד בתעשייה הכבדה.

בזמן השלטון הסובייטי ירשה אוקראינה תשתיות תעשייתיות ותחבורתיות מפותחות. המעבר לעצמאות יצר זעזוע גדול. הנשיא הראשון, ליאוניד קרבצ'וק, קידם הפרטה, מכירת חברות שבבעלות המדינה, אך ההפרטה הייתה נגועה בשחיתות.
כדי למלא את קופת המדינה החלו להדפיס כסף בכמויות, והדבר הוביל להיפראינפלציה. היפראינפלציה היא עלייה מאוד גבוהה ומהירה במחירים.

בשנות ה־90 הכלכלה צנחה והיו מחסורים במוצרים. מאז 2000 חלה צמיחה חיובית, בזכות רפורמות, עלייה בצריכה והשקעות זרות. המשבר הכלכלי העולמי ב־2008 פגע גם באוקראינה, אך ב־2010 נרשמה התאוששות זמנית.
ב־2014, 2015 הכלכלה ספגה מכה נוספת מהסכסוך עם רוסיה, שהוביל לאובדן חלקים משטח המדינה ולירידה חדה בתוצר המקומי הגולמי (התמ"ג), כלומר בסך כל המוצרים והשירותים שמדינה מייצרת. החוב הציבורי גדל לכ־74 מיליארד דולר. ב־2016 החלה קפיצה חיובית שוב.

אוקראינה היא יצרנית אנרגיה גרעינית משמעותית: שישים־חמש? יש לה 15 כורים ב־4 אתרים, ויכולת ייצור גרעינית של כ־13.5 גיגה־ואט (GW). בשיא צריכה נצרכו עד כ־20 GW. לפני המלחמה התנתקה אוקראינה מהרשתות של רוסיה ובלארוס, ולאחר מכן חוברה לרשת האירופית המשותפת. הדבר מאפשר לה גם לייצא חשמל לשכנות.
אוקראינה מייצאת חשמל להונגריה, פולין, סלובקיה, מולדובה ורומניה. חצי מהחשמל מופק בתחנות גרעיניות שנבנו בזמן ברית המועצות. בין התחנות בולטות רובנו, זפוריז'יה, התחנה הדרומית וחמלניצקי. יש גם תחנת כוח הידרואלקטרית גדולה, דנייפרוגס, ומספר תחנות סולאריות ותרמיות.

כ־5.8% מהעובדים עבדו בחקלאות ב־2014, וכ־67.8% עבדו בשירותים. יותר משני שלישים משטח המדינה הם חקלאיים. אוקראינה מספקת חלק גדול מהתוצרת העולמית: כחמישית מיצוא החיטה בעולם, כ־14% מיצוא התירס, וכמחצית מייצוא שמן החמניות. היא גם יצואנית גדולה של אגוזים ודבש.

התיירות באוקראינה לא מאוד מפותחת, אך חשובה לכלכלה. ב־2012 ביקרו בה כ־23 מיליון תיירים. התיירות תרמה כ־28.8 מיליארד דולר ויצרה מעל 350 אלף משרות. אטרקציה בולטת בקייב היא לאוורת קייב־פצ'רסק, מתחם כנסיות ומנזרים היסטורי.

אגף הקמעונאות הגדול הוא רשת ATB Market, עם כ־1,300 חנויות ב־2021.

כלכלת אוקראינה היא כלכלת שוק מתפתחת. "כלכלת שוק" זה כשאנשים וחברות קובעים מה למכור.
אחרי פירוק ברית המועצות הכלכלה הצטמקה בחצי. התעשייה הושפעה קשות.

בזמני ברית המועצות היו באוקראינה מפעלים רבים. כשמדינה הפכה לעצמאית מכרו הרבה חברות שיוחזקו על ידי המדינה. זה נקרא הפרטה, מכירה של חברות ממשלתיות. ההפרטה הייתה מלאה בשחיתות.
המדינה הדפיסה הרבה כסף וזה גרם להיפראינפלציה. היפראינפלציה זו עליית מחירים מאוד גבוהה.

בשנות ה־90 הכלכלה צנחה. החל מ־2000 הכלכלה גדלה שוב. המשבר העולמי ב־2009 הקשה, אבל חזרו לצמוח ב־2010.
בשנים 2014, 2015 סכסוך עם רוסיה הזיק לכלכלה. החוב הציבורי עלה מאוד. לאחר מכן החלו להתחיל לשקם ולצמוח ב־2016.

לאוקראינה יש כוח גרעיני גדול. יש לה 15 כורים ב־4 תחנות. הכורים יכולים לייצר כ־13.5 גיגה־ואט חשמל. חלק גדול מהחשמל באוקראינה מגיע מהכורים האלה.
יש גם תחנת מים גדולה בשם דנייפרוגס ותחנות סולאריות. אוקראינה מייצאת חשמל למדינות שכנות.

יותר משני שלישים מהאדמות באוקראינה חקלאיות. אוקראינה מייצאת הרבה חיטה, תירס ושמן חמניות. היא גם מייצרת הרבה דבש ואגוזים.

התיירות לא גדולה מדי, אבל חשובה. ב־2012 הגיעו כ־23 מיליון מבקרים. בקייב יש אתר היסטורי מפורסם בשם לאוורת קייב־פצ'רסק.

רשת סופרמרקט ידועה היא ATB, עם כ־1,300 חנויות ב־2021.