כלכלת גרמניה

גרמניה היא הכלכלה הגדולה ביותר באירופה לפי מדדים מקובלים. מאז האיחוד היא התועשה במהירות. בשנת 2017 היא דורגה במקום החמישי בעולם לפי תוצר לאומי גולמי ביחס לכוח הקנייה (קנייה השוואתית של כסף). ב-2016 היא הייתה היצואנית השלישית בגודלה ונמכרת כ-1.21 טריליון אירו של שירותים וסחורות. שותפות סחר חשובות: צרפת, ארצות הברית, בריטניה, איטליה והולנד.

גרמניה דלה במקורות טבעיים (מוצרי גלם). יש לה ליגניט (פחם רך) ומלח אשלג ברמה כלכלית. נפט וגז מיובאים; כ-2/3 מאנרגיית המדינה מיובאת. עם זאת, התעשייה הגרמנית חזקה מאוד, במיוחד רכב, מכונות, מתכות וכימיקלים. היא גם מובילה בעולם בטורבינות רוח וטכנולוגיות סולאריות.

37 חברות מתוך 500 החברות הגדולות בשם פורצ'ן גלובל הן גרמניות. דוגמאות בולטות של תאגידים גדולים הן פולקסווגן, סימנס, BMW, BASF, דיימלר ו-Allianz. התעשייה בעשור האחרון ממשיכה לשחק תפקיד מרכזי בתוצר ובעבודה.

עד 1800 גרמניה הייתה בעיקר כפרית. במאה ה-19 התחילה תהליך תעשייתי מהיר, במיוחד בתעשייה הכבדה. עד 1900 היא הפכה לכלכלה הגדולה באירופה, מצב שהשפיע גם על מעורבותה במלחמות הגדולות של המאה ה-20.

מלחמת שלושים השנים (1618, 1648) פגעה קשות באוכלוסייה ובכלכלה. הערכות שונות מדברות על ירידה משמעותית באוכלוסייה. ההחלמה לקחה דורות, ובמילים פשוטות גרמניה התאוששה רק הרבה מאוחר יותר.

במחצית הראשונה של המאה ה-20 התעשייה הגרמנית התמסדה והתגבשה. לאחר מלחמת העולם הראשונה הגיעו בעיות כמו אינפלציה גבוהה (ירידה חדה בערך המטבע) ומשבר כלכלי בשנות ה-30. המשברים האלו תרמו לעליית המפלגה הנאצית ולשינויים כלכליים וחברתיים דרמטים.

במהלך מלחמת העולם הראשונה כיוונה גרמניה משאבים רבים למאמץ המלחמתי. המצור הבינלאומי צמצם אספקה והשפיע על הכלכלה.

שנות ה-20 של המאה ה-20 כללו אינפלציה קיצונית, החלפת מטבע וקשיים בתשלומי פיצויים. התופעות האלו החמירו אי יציבות פוליטית וחברתית.

לאחר מלחמת העולם השנייה גרמניה חולקה למזרח ומערב. במערב התרחש ה"נס הכלכלי", צמיחה מהירה בהובלת רפורמות של לודוויג ארהארד ותמיכה חיצונית (תוכנית מרשל). במזרח הונהגה כלכלה ריכוזית על בסיס סובייטי. ב-1990 בוצע איחוד מחדש, מה שהעלה עלויות ושינה את המפה הכלכלית.

גרמניה מפעילה מערכת רווחה רחבה. היא כוללת ביטוח רפואי אוניברסלי (שירות בריאות לכל אזרח, אך לא ממשלתי ישיר), דמי אבטלה וקצבאות ילדים. עלויות האיחוד בין מזרח ומערב תרמו לגידול בהוצאות ולצמיחה איטית יחסית ביחס למדינות מסוימות באיחוד האירופי.

הנתונים מעודכנים לפי ספר העובדות העולמי של ה-CIA לשנת 2023: תל"ג: 5.23 מיליארד דולר (מיקום 192 בעולם לפי מקור זה); תל"ג לנפש: 61,900 דולר (מקום 27); מטבע: אירו; אינפלציה: 5.95%; חוב חיצוני: 63.9% מהתמ"ג (אומדן 2017); מבנה תוצר לפי מגזר: 0.7% חקלאות, 28.1% תעשייה, 62.6% שירותים; אבטלה: 3.05%.

תעשייה ובנייה סיפקו בעבר כ-29% מהתוצר. גרמניה מצטיינת ביצור כלי רכב, מכונות וכימיקלים. בסוף 2024 תעשיית הרכב העסיקה כ-770 אלף עובדים, כ-2% מכוח העבודה. מכון מחקר צופה ירידה בכוח העבודה עקב פרישה לגמלאות, מה שעלול להשפיע על התעשייה; מהגרים צפויים למלא חלק מהמקומות.

ענפי יבוא ויצוא דומים: מכשור, כלי רכב, כימיקלים, מזון, טקסטיל ומתכות. ייצור החשמל עמד על כ-525 מיליארד קוט"ש.

למערכת התקשורת גרמנית יש תשתיות רחבות: מיליוני קווי טלפון ונמעני רדיו וטלוויזיה רבים. הבורסה המרכזית היא בבורסת פרנקפורט, והמסחר מתנהל גם בשווקים חוץ-בורסאיים.

בפורטצ'ן גלובל 500 לשנת 2024 יש הרבה מטות גרמניים. לפי פורבס ולפי מחקרים של בנקים, ב-2024 יש כ-2.82 מיליון מיליונרים בגרמניה, וכמה עשרות של מיליארדרים גרמנים בולטים. יש ערים עם תמ"ג לנפש גבוה, למשל וולפסבורג ופרנקפורט.

גרמניה היא המדינה החזקה כלכלית באירופה. יש לה מפעלים גדולים שמייצרים מכוניות, מכונות וכימיקלים. היא מייצאת הרבה סחורות למדינות אחרות.

גרמניה לא עשירה במקורות טבע כמו נפט. לכן היא מייבאת אנרגיה מרוב מדינות אחרות. אבל היא חזקה בטכנולוגיות כמו טורבינות רוח ופאנלים סולאריים.

לפני 1800 רוב האנשים חיו בכפרים. במאה ה-19 התחילה תעשייה גדולה. אחרי מלחמת העולם השנייה נחלקה המדינה למזרח ומערב. במערב הכלכלה גדלה מהר. אחרי איחוד שוב הושקעו משאבים כדי לשקם את המזרח.

לגרמנים יש מערכת רווחה רחבה. זה אומר ביטוח בריאות לכל מי שצריך, קצבאות ותמיכה בזמן אבטלה. האיחוד בין מזרח למערב הוסיף הוצאות ועשה את התאוששות הכלכלה למסובכת.

תל"ג לפי מקור: 5.23 מיליארד דולר (נתון 2023). תוצר לנפש: 61,900 דולר. המטבע הוא האירו. שיעור אבטלה נמוך, סביב 3%.

תעשיית הרכב מעסיקה מאות אלפי עובדים. יש ערים עם תמ"ג לנפש גבוה, למשל וולפסבורג ופרנקפורט.