כלכלת נורווגיה

הכלכלה הנורווגית מבוססת על שילוב של שוק חופשי והתערבות ממשלתית. נורווגיה עשירה במשאבים טבעיים מרכזיים: נפט, אנרגיה הידרואלקטרית (חשמל שנוצר מזרימת מים), דגה, עץ ומינרלים. המדינה היא מדינת רווחה עם מיסים גבוהים, תשלומים שהמדינה גובה כדי לממן שירותים ציבוריים. נטל המס הכולל קרוב ל-50% מהתל"ג.

בנורווגיה יש נוכחות חזקה של איגודים מקצועיים (ארגוני עובדים). בכל חברה עם יותר מ-50 עובדים, שליש ממועצת המנהלים הם נציגי איגוד. כ-50% מכוח העבודה חברים באיגודים, ומשכורות ורוב ההסדרים נקבעים בהסכמות קיבוציות. מדד גיני של 0.25 מצביע על חלוקה שוויונית יחסית של הכנסות.

במאה ה-20 נורווגיה נחשבה למדינה של דייגים וענייה יחסית. התיעוש הגיע מאוחר יותר משכנותיה, אבל במהלך המאה התקדמה ורמת התוצר עלתה עד לרמות של מדינות מערב אירופה. הארץ הררית מאוד, ולכן יש מעט קרקע חקלאית ושינויי תנאי התחבורה היו קשים. היו מעט מכרות ברזל, ומרבצי פחם גדולים נמצאים בשפיצברגן.

בשנות ה-60 התגלו מאגרי נפט בים הצפוני בשטחים נורווגיים. משק הנפט גדול ומשפיע: בשנת 1999 נפט וגז היוו כ-35% מהיצוא. הכלכלה רגישת לתנודות מחירי הנפט העולמיים. רק רוסיה וערב הסעודית ייצאו יותר נפט מנורווגיה, והיא אינה חברה באופ"ק.

הממשלה שולטת בשווקים מרכזיים כמו שוק הנפט והאנרגיה באמצעות שלושה תאגידים ממשלתיים. כדי להתכונן לעתיד בלי נפט, היא שומרת רזרבות בסך כ-114 מיליארד דולר והקימה קרן עושר שאליה מועברים חלק מההכנסות מהנפט.

נורווגיה פסלה הצטרפות לאיחוד האירופי בשני משאלי עם, ב-1972 וב-1994. ב-2008 ציינה סגנית שר החוץ שהנושא לא על סדר היום. יחד עם ליכטנשטיין ואיסלנד היא חברה בשוק האירופי המשותף. סחר החוץ העיקרי שלה הוא עם מדינות האיחוד האירופי.

נורווגיה עשירה במשאבים. יש שם נפט, שמן שנמצא בתוך האדמה והים. יש גם חשמל שמיוצר ממים (אנרגיה הידרואלקטרית), הרבה דגים, עצים ומינרלים.

נורווגיה היא מדינת רווחה. זה אומר שהמדינה נותנת שירותים רבים וגובה מיסים, כסף מהאנשים כדי לשלם על השירותים. המיסים גבוהים, כמעט חצי מהתל"ג.

עובדים רבים חברים באיגודים מקצועיים. איגוד מקצועי הוא קבוצה שעוזרת לעובדים. בחברות גדולות, נציגי העובדים יושבים גם במועצת המנהלים.

לפני מאה שנים נורווגיה היתה בעיקר מקום של דייגים. התיעוש הגיע מאוחר יותר. רוב הארץ גבעית והרבה קרקע אינה מתאימה לחקלאות.

בשנות ה-60 גילו נפט בים הצפוני בשטחים של נורווגיה. עד 1999 נפט וגז היוו כ-35% מהיצוא. המחיר של הנפט משפיע הרבה על הכלכלה שלה.

הממשלה מחזיקה ברוב בסקטור האנרגיה. היא שומרת רזרבות של כסף (114 מיליארד דולר) והקימה קרן עושר. חלק מהכסף שמגיע מנפט מופרש לקרן הזאת.

נורווגיה בחרה לא להיכנס לאיחוד האירופי בשני משאלי עם. היא חלק מהשוק האירופי המשותף ומסחרתה העיקרית היא עם מדינות האיחוד.