כלקדון (חלקדון) היא קבוצה של מינרלים סיליקטיים. זה למעשה סוג של קוורץ שבו הגבישים קטנים מאוד ולא נראים בעין, קריפטוקריסטלים (גבישים שניתן לראות רק במיקרוסקופ). הנוסחה הכימית של הכלקדון היא SiO2.
הכלקדון שייך לקבוצת הסיליקטים. בסיליקטים אטום הצורן (Si) יושב במרכז מבנה שנקרא טטרהדרון (טטרהדרון = פירמידה בעלת ארבע פינות). בטטרהדרונים הללו אטומי החמצן מחברים בין יחידות הטטרהדרון. במבנה התלת־ממדי של הכלקדון, שנקרא טקטוסיליקט (סיליקטים במבנה מרחבי), אטום חמצן משותף לשני טטרהדרונים. מכאן נובעת הנוסחה SiO2.
פיזיקלית הכלקדון שקוף למחצה עד אטום, וברקו שמנוני או שעוותי. צבעיו נפוצים הם לבן, אפור, כחול־אפרפר, חום ועד כהה. לכל גוון יוצא שם ספציפי.
הכלקדון נפוץ מאוד. הוא נמצא בסלעי יסוד, בסלעים מותמרים ובסלעי משקע. בשל קשיחותו ועמידותו, האדם הקדמון השתמש בו לחוד חצים וסכינים. מאוחר יותר שימש גם לתכשיטים ולחותמות. דוגמה היסטורית ידועה היא שימוש בקרנליאן (גוון של כלקדון) לחותמות מסוג אינטגליו, חיתוך הדמות בצורה שקועה. חפצים מכלקדון מהמאה ה-1 שנתגלו בטיליה-טפה בצפון־מערב אפגניסטן מיוחסים ככל הנראה לקושאן.
קבוצת המינרלים נקראת על שם העיר היוונית כלקדון שבאסיה הקטנה (כיום קדיקוי, פרבר של איסטנבול).
בתנאי טמפרטורה נמוכה כלקדון מתמוסס במים יותר מקוורץ. זאת נוגדת במבט ראשון את הציפייה שמינרלים בעלי אותו מבנה כימי יהיו בעלי תכונות זהות, אך ההסבר הוא שבכלקדון הגבישים קטנים מאוד. גודל הגבישים הקטן נותן יחס גדול של שטח פנים לנפח, ומשערים שזו הסיבה למסיסות הגבוהה יותר.
קיימת טבלה שמציגה את ריכוז הצורן (Si) שהומס במים מזוקקים בשווי משקל כימי, כפי שחושב בעזרת תוכנה גיאוכימית (PHREEQC). הטבלה מראה את התלות במסיסות לפי טמפרטורה.
במשפחה זו יש כמה וריאנטים וצבעים, כשחלקם מוכרים בשמות מסחריים כמו קרנליאן. כל גוון או תכונה מיוחדת מקבל לעיתים שם משלו.
השם והמידע ההיסטורי מתייחסים לשימושים עתיקים של הכלקדון ולמקומות מוצאו הגאוגרפי.
כלקדון הוא סוג של קוורץ. גבישי הכלקדון קטנים מאוד. קטנים עד שאפשר לראותם רק במיקרוסקופ. נוסחתו הכימית היא SiO2.
כלקדון בדרך כלל כמעט אטום או שקוף למחצה. מבריק כמו שעווה או מעט שמנוני. הוא יכול להיות לבן, אפור, כחול או חום. יש לו הרבה צבעים אחרים.
כלקדון מצוי בהרבה סוגי סלעים. קדומים השתמשו בו לחרבות, חוד חץ ותכשיטים. סוג מיוחד שנקרא קרנליאן שימש לחרוט חותמות. חפצים כאלה נמצאו במקום בשם טיליה-טפה באפגניסטן, והם מהמאה ה-1.
השם "כלקדון" מגיע מהעיר היוונית כלקדון, היום קדיקוי שבטורקיה.
במים קרים הכלקדון נמס קצת יותר מקוורץ רגיל. זה קורה כי אצל הכלקדון יש הרבה גבישים קטנים. הגבישים הקטנים עושים שטח פנים גדול יותר, ולכן הוא נמס יותר במים.
יש לו כמה סוגים וצבעים. חלקם נקראים בשמות מיוחדים, כמו קרנליאן.
תגובות גולשים