כנסיית טמפל

כנסיית טמפל או כנסיית המקדש היא כנסייה עגולה מהמאה ה-12 בלונדון. היא נמצאת בין רחוב פליט לנהר התמזה, והאזור סביב לכנסייה נקרא "טמפל". במקור נבנתה כמפקדת מסדר הטמפלרים, והייתה מרכז חשוב בפעילותם.

בשנת 1215 נערך בכנסייה משא ומתן בין האצילים לבין המלך ג'ון, צעד שהוביל לחתימה על המגנה כרטה (המסמך ההיסטורי שהגבילו את כוח המלך). אחרי נפילת הטמפלרים במאה ה-14 עברה הכנסייה לבעלות הכתר ומשם התקשרה לשתי מכללות עורכי הדין בלונדון, ה-Inner Temple וה-Middle Temple.

לפני בניית הכנסייה נהגו האבירים להיפגש במבנה אחר. כשהמסדר גדל רכשו אדמה גדולה ובנו שם מתחם אימונים, מגורים ומנוחה. לכנסייה שני חלקים עיקריים: הכנסייה העגולה והמבנה המלבני שצמוד אליה, שנקרא "צ'אנסל" (Chancel, אזור מלבני בכנסייה בדרך כלל סביב המזבח).

הכנסייה עוצבה כמבנה עגול על פי מסורת הטמפלרים, בדומה לכנסיית הקבר בירושלים. קוטרה כ-16.7 מטר והיא נתמכת בעמודי שיש. הכנסייה נחנכה ב-10 בפברואר 1185 בנוכחות הפטריארך הלטיני של ירושלים והמלך הנרי השני. בתוכה קבורים אישים חשובים, בין היתר ויליאם מרשל, דמות מרכזית במפגש שהוביל למגנה כרטה.

הצ'אנסל הוקם במילוי רצונו של הנרי השלישי להיות קבור בכנסייה. המבנה נחנך בשנת 1240, אך בסופו של דבר הנרי נקבר בווסטמינסטר. הצ'אנסל מחולק לשלושה חלקים בעזרת טורי עמודים; העמודים התאימו לגובה התקרה וקוטרו עמד על כ-13 מטר.

הטמפלרים היו מסדר חזק ועשיר. הם שמרו בכנסייה סכומי כסף גדולים, שהפכו בעיני המלכים והשליטים למושא קנאה וסיבה ללחצים על המסדר.

אדוארד השני לקח את נכסי המסדר, והכנסייה הועברה לידיהם של ההוספיטלרים. אלו השכירו את המבנה לשתי מכללות עורכי דין, שאותן מכירים היום כ-Inn ו-Middle Temple. ג'יימס הראשון נתן את הכנסייה למכללות בשנת 1608. במהלך המאה ה-16 הנרי השמיני הלאים את מסדר ההוספיטלרים, ובשנת 1580 נערך בכנסייה ויכוח תאולוגי בין הקלוויניסטים לבין הכנסייה האנגליקנית.

לא נפגעה בשרפה הגדולה של 1666, אולם שופצה על ידי סר כריסטופר רן שהתקין בה עוגב. שיפוצים נוספים התקיימו ב-1841. ב-10 במאי 1941 היא ניזוקה קשה במהלך הבליץ במלחמת העולם השנייה; הגג ועיטורים רבים נשרפו. במהלך השיקום התגלו ושוחזרו עיטורים ישנים, והכנסייה נחנכה מחדש ב-1958.

הכנסייה התפרסמה גם במוזיקה. המלחין העיוור ג'ון סטנלי היה נגן העוגב בשנת 1734. המקהלה קיבלה מוניטין מאז 1842 תחת ניהולו של א. ג'. הופקינס. בין מנהלי המקהלה הבולטים היה סר ג'ורג' תאלבן בול (מ-1923 עד 1982). הקלטת "שמע תפילתי" של מנדלסון ב-1927 נמכרה בלמעלה משישה מיליון עותקים. המנהל המוזיקלי הנוכחי הוא סטיבן לייטון.

הכנסייה הופיעה כרקע בספרו של דן בראון "צופן דה וינצ'י".

במחזה של שייקספיר "הנרי השישי, חלק ראשון" אירוע שנערך בכנסייה מתחיל את מלחמות השושנים. ב-2002 נשתלו בגן הכנסייה שושנים לבנות ואדומות לזכר המחזה.

כנסיית טמפל בלונדון היא כנסייה עגולה מבנויה מהמאה ה-12. השכונה קרויה על שמה, טמפל. פעם חיו כאן אבירים שנקראו טמפלרים (מסדר אבירים).

ב-1215 התקיים בכנסייה מפגש חשוב בין האצילים למלך ג'ון. המפגש עזר לחתום על מסמך גדול בשם המגנה כרטה (מסמך שהגבילו את כוח המלך). בתוכה יש קבר מפורסם של ויליאם מרשל.

הכנסייה עגולה ודומה לכנסייה בירושלים. קוטרה כ-17 מטרים ויש לה עמודי שיש. לצידה יש מבנה מלבני שנקרא "צ'אנסל" (זה האזור המלבני של הכנסייה סביב המזבח).

אחרי שהטמפלרים נעלמו, המלך לקח את הכנסייה. מאוחר יותר היא שימשה שתי מכללות של עורכי דין שעדיין משתמשות בה היום. היא לא נשרפה ב-1666, אבל שופצה על ידי האדריכל כריסטופר רן. במלחמת העולם השנייה נשרף חלק מהכנסייה. היא שוקמה ונפתחה מחדש ב-1958.

בכנסייה יש מקהלה מפורסמת. ב-1927 הוקלט בה קטע של מנדלסון שזכה לפופולריות רבה. הכנסייה הופיעה גם בספרו של דן בראון, ובמחזה של שייקספיר שבו מתחילה מלחמה בין שני בתי אצולה. ב-2002 נשתלו בגינה שושנים אדומות ולבנות לזכר המחזה.