כנר

כנר הוא אדם המנגן בכינור, כמקצוע או כתחביב.

יש כנרים שמנגנים סולו. ברוב המקרים כנרים ניגנים בקבוצה, וצלילי כינורות שונים מתמזגים יחד. ברוב התזמורות יש קטע כנרים גדול, שממלא תפקיד של בסיס קולי. כל חוג כנרים כולל כנר מוביל, המכונה "כנר ראשי". יש גם כנרים שמופיעים ברחוב כדי להרוויח נדבה.

ניתן להתחיל ללמוד כינור בגיל מאוד מוקדם. לדוגמה, שיטת סוזוקי היא שיטה שמלמדת ילדים לנגן לפני שלמדו קריאה וכתיבה. הלימוד נעשה אצל מורה פרטי או בקבוצות בקונסרבטוריון. רמה מתקדמת נלמדת באקדמיה למוזיקה. בעולם קיימת תחרות קשה בין כנרים, ולכן רבים מתאמנים הרבה כבר בילדותם.

במאה ה-19 בלטו וירטואוזים כמו ניקולו פאגאניני והנריק וייניאבסקי. וייניאבסקי היה ממוצא יהודי. גם ג'וזף ג'ואכים (Joseph Joachim) צוין כאישיות חשובה ולפעמים היה ממוצא יהודי.

במאה ה-20 היו רבים מהכנרים המפורסמים יהודים. בין השמות הבולטים: ברוניסלב הוברמן, פריץ קרייזלר, יוזף סיגטי, יאשה חפץ, דוד אויסטרך ובנו איגור אויסטרך, יהודי מנוחין, אייזק שטרן, יצחק פרלמן ומקסים ונגרוב. חמשה מהשמות האלה הם ישראלים בולטים.

איטליה נחשבה למדינה הראשונה שיצרה כנרים גדולים, עם דמויות כמו פאגאניני ו־ויוואלדי. היום רואים יותר כנרים אסייתים על במות הקונצרטים.

מלחינים רבים כתבו קונצ'רטים (יצירות שבהן כנר סולו מנגן עם תזמורת). בין המלחינים המוכרים: מונטוורדי, קורלי, באך, ויוואלדי, מוצרט, בטהובן, מנדלסון, ברהמס וצ'ייקובסקי. חלק מהקונצ'רטים האלה, למשל של צ'ייקובסקי ופאגאניני, דורשים יכולות וירטואוזיות מאוד גבוהות.

כנר הוא מי שמנגן על כינור.

יש כנרים שמנגנים לבדם. הרבה כנרים מנגנים בקבוצה בתזמורת. בתזמורת יש גם "כנר ראשי", המנהיג של הכנרים. יש כנרים שמנגנים ברחוב כדי לשמח אנשים.

אפשר להתחיל ללמוד כינור מאוד צעיר. שיטת סוזוקי היא שיטה שמלמדים בה ילדים לנגן מהאוזן. לומדים אצל מורה פרטי או בקבוצה בקונסרבטוריון. מי שרוצה ממש להתמקצע לומד באקדמיה למוזיקה.

ניקולו פאגאניני והנריק וייניאבסקי היו כנרים מפורסמים במאה ה-19. איטליה הייתה ידועה בכנרים טובים. במאה ה-20 היו הרבה כנרים מפורסמים, למשל יצחק פרלמן ואייזק שטרן.

מלחינים כמו ויוואלדי, באך, מוצרט וצ'ייקובסקי כתבו יצירות לכינור. קונצ'רטו הוא יצירה שבה כנר סולו מנגן עם תזמורת.