כפר אדומים

כפר אדומים הוא יישוב קהילתי וצפון מדבר יהודה, על הגדה הדרומית של נחל פרת (ואדי קלט). הוא שוכן כ-15 קילומטר צפונית-מזרחית לירושלים, בגובה כ-367 מטרים, ומשתייך למועצה אזורית מטה בנימין. הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה כוללת בנתוניו גם את אלון ונופי פרת, שנמצאים בתחומו המוניציפלי אך מתנהלים באופן עצמאי.


הרעיון להקמת מרכז אוכלוסייה מזרחית לירושלים עלה בתוכנית אלון של יגאל אלון אחרי מלחמת ששת הימים (1967). המטרה הייתה לחזק את הנוכחות היהודית באזור ובציר הגישה לבקעת הירדן. בשנות ה-70 היו ניסיונות התיישבות שונים, כולל פעולות של גוש אמונים, שחלקן פונו על ידי צה"ל.

בתחילת שנות ה-70 תוכננה באזור תעשייה בשם "מישור אדומים". עד סוף 1975 הוכשרו מאות דונמים. בספטמבר 1975 אושר גרעין מתיישבים להתמקם ב"גבעת המייסדים" כ"מחנה עובדים". בשנת 1979 הונחה אבן הפינה לעיר מעלה אדומים, ורבים מתושבי הגרעין עברו לשם. סביב הגבעת נותרה ההתנחלות מישור אדומים, שלימים הפכה לאזור תעשייה של מעלה אדומים.

הקבוצה שלא עברה לעיר דרשה יישוב קהילתי משלה. ב-20 בדצמבר 1978 הוחלט להקים יישוב על שטח שהופקע. בספטמבר 1979 נערך "מבצע התיישבות": נפרצה דרך, הונח קו מים, הובאו קרוואנים, וב-16 בספטמבר 1979 נכנסו 20 משפחות ראשונות. בתחילה נקרא היישוב "מעלה אדומים ב'". לאחר מכן שונה שמו לכפר אדומים. ההקמה נעשתה ימים לפני דיון בבית המשפט הגבוה לצדק (בג"ץ) בעתירה נגד הפקעת האדמות; לאחר מכן הוקצו הקרקעות רשמית בישיבת ממשלה באוקטובר 1979.

במהלך שנות ה-80 גדל היישוב בהדרגה. עד 1987 התגוררו בו כ-80 משפחות כ-450 תושבים. בסוף שנות ה-80 ובשנות ה-90 הוקמו באזור ישובים ושכונות נוספות: אלון (1990) הוגדרה כשכונה של כפר אדומים, ונופי פרת (1992) נבנתה בצדו המערבי. בחלוף השנים הוקמו גם מאחזים בסביבה, חלקם פונו וחלקם חודשו. בשנת 2009 תושבים וארגונים פנו לבג"ץ בקשר למבנים בקרבת חאן אל-אחמר.

כפר אדומים יושב על רכס בשולי ספר מדבר יהודה. מתחת לאזור אלון נובע עין פואר, אחד המעיינות הגדולים בנחל פרת. מדרום עובר כביש ירושלים־ים המלח, וממזרח עוברת דרך אלון שמחברת את האזור.

המטרה המקורית הייתה ליצור קהילה משותפת של דתיים וחילוניים. הכפר קלט עולים רבים ושמר על אופי קהילתי. בכפר יש בריכת שחייה חצי־אולימפית פתוחה, מערכת חוגים ופעילויות שמנוהלות על ידי מרכז קהילתי. ב-1987 הוענק לו פרס יושב־ראש הכנסת על קידום סובלנות ושכנות טובה.

בית הספר היסודי הוא בית ספר ממ"ד ניסויי (ממ"ד = חינוך ממלכתי דתי), המשלב דתיים וחילוניים. בו לומדים כ-700 תלמידים מכיתות א'-ח', ומגיעים אליו גם מתושבי אלון ונופי פרת. ב-2014 הוקם בתיכון בכפר, וב-2018 למדו בו כ-150 תלמידים. יש גם מעון לתינוקות, גני ילדים וקמפוס מכינה קדם־צבאית של עין פרת קרוב לכפר.

שבט צופים גדול בשם "יהודה" פועל בכפר מאז 1992, ולו כמה מאות חניכים. יש קמפיין התנדבות מקומי שנקרא "עיגולי השמחה".

בכפר יש בית כנסת מרכזי אחד שמיועד ל"כלל ישראל": משלב נוסחים של עדות המזרח והאשכנז. עם התרחבות היישוב נוספו מניינים נוספים בשכונות מרוחקות. בתקופת הקורונה הופיעו גם תתי־מניינים לפי נוסח ותכונות שונות.

רוב התושבים עובדים בירושלים. חלק מועסק במקום ולעיתים בעבודות באזור התעשייה הקרוב.

רחובות השכונות נקראים על שמות של חיות וצמחים מקומיים, וכן על שמות בעלי משמעות אידאולוגית, כמו "דרך פרת" ו"עם אחד".

בכפר צולמו תמונות נוף על וואדי פרת, ספר המדבר, וברחבי היישוב, כולל הקמפוס של המכינה הקדם־צבאית.

כפר אדומים הוא יישוב קטן בצפון מדבר יהודה. הוא יושב על גדת נחל פרת. המרחק מירושלים כ-15 קילומטרים. הגובה של הכפר כ-367 מטר מעל הים. היישוב שייך למועצה אזורית מטה בנימין (מועצה אזורית = ממשלה מקומית של כמה יישובים).

הרעיון להקים יישוב באזור עלה אחרי מלחמת ששת הימים (1967). ב-1979 הגיעו משפחות וגרו בקרוואנים. בהתחלה קראו לו "מעלה אדומים ב'". אחר כך שונה השם לכפר אדומים.

בשנים שעברו נוספו בתים ושכונות קרובות. ב-1990 הוקמה שכונה בשם אלון. ב-1992 נבנתה נופי פרת. היו גם כמה יישובים זמניים קטנים (מאחזים). מאחז = מקום קטן שנבנה לעיתים בלי אישור.

כפר אדומים נמצא על רכס בהרי יהודה, ליד וואדי קלט. מתחת לאזור יש מעיין גדול בשם עין פואר. מדרום עובר כביש ירושלים-ים המלח.

התושבים רצו קהילה משותפת של דתיים וחילוניים. בכפר יש בריכת שחייה של 25 מטר. יש פעילויות ותחביבים לילדים ומרכז קהילתי. ב-1987 קיבל הכפר פרס על יחסי שכנות טובים.

בית הספר היסודי הוא ממ"ד (ממ"ד = חינוך ממלכתי דתי), אבל לומדים בו גם חילונים וגם דתיים. בבית הספר כ-700 תלמידים מכיתות א'-ח'. מאז 2014 יש גם תיכון בכפר. יש מעון לתינוקות וגני ילדים.

בכפר יש בית כנסת מרכזי אחד. הוא משלב מנהגים שונים כדי להתאים לכולם. עם הזמן נוצרו גם מניינים קטנים בשכונות.

רוב ההורים עובדים בירושלים. השמות של הרחובות לקוחים מצמחים, חיות והיסטוריה של המקום.

יש תמונות של הכפר, נחל פרת וספר מדבר שניתן לראות במקום ולבקר.