כרטיס זיכרון (אנגלית: Memory Card) הוא התקן אלקטרוני מבוסס זיכרון הבזק (flash memory) שמשמש לאחסון מידע דיגיטלי.
כרטיסים אלה נפוצים במכשירים ניידים כמו מצלמות דיגיטליות ונגני מוזיקה. הם קטנים ויכולים לשמור נתונים גם כאשר אין להם מקור חשמל קבוע. יש כמה תקנים נפוצים, שמיוצרים על ידי מספר יצרנים.
בפורמט CompactFlash יש גם מוצרים המבוססים על דיסק קשיח זעיר.
בין כרטיסי הזיכרון הראשונים היו PCMCIA PC Cards בשנות ה־90. גם CompactFlash ו‑Miniature Card הופיעו אז. השימוש בכרטיסים במכשירים ניידים, כמו מצלמות וטלפונים, הוביל למגמת מיזעור מתמשכת. הדור הראשון של הכרטיסים כמעט הוחלף על ידי כרטיסים קטנים יותר, במיוחד Secure Digital (SD) ו‑MultiMediaCard (MMC). בשנת 2010 כרטיסי microSD הפכו לדומיננטיים בטלפונים סלולריים. בהמשך הפך פורמט SD לפורמט העיקרי בשוק.
קיימות משפחות כרטיסים שונות, למשל CompactFlash, SmartMedia, MMC, Memory Stick, Secure Digital (SD) ו‑xD.
כרטיס זיכרון הוא כרטיס קטן ששומר מידע דיגיטלי.
הוא מבוסס על זיכרון הבזק. זיכרון הבזק הוא דרך לשמור דברים גם בלי חשמל.
כרטיסים כאלה נמצאים במצלמות ובנגנים. הם קטנים ונוחים להסתובב איתם.
בשנות ה־90 היו כרטיסים גדולים יותר. שמות מוקדמים היו PCMCIA ו‑CompactFlash. אחרי זה פיתחו כרטיסים קטנים יותר. היום יש כרטיסים זעירים כמו SD ו‑microSD.
יש כמה סוגים של כרטיסים. דוגמאות קצרות: CompactFlash, SmartMedia, MMC, Memory Stick, SD ו‑xD.