פתניים (שם מדעי: Elapidae) הן משפחת נחשים שכוללת חלק מהמינים המסוכנים ביותר, כמו קוברה, ממבה, טאיפן, פתן האלמוגים, פתני הים, קרייט והרב-פתן המלכותי. כ־70 מינים ממשפחתם חיים בימים ובאוקיינוסים.
פתניים חיים גם באזורים צחיחים ובמדבר וגם באזורים חמים עם צמחייה. אורכם של פתניים יכול להגיע עד כחמישה מטרים וחצי. צבעיהם משתנים ולעתים משמשים להסתוואה, כלומר להסתתר מעין אויב או מארב לטרף. מבנה הגוף שלהם מזכיר את משפחת הזעמניים; הראש אינו עבה מהצוואר.
הגדול שבהם היא הקוברה המלכותית. משקלה של קבוצה זו יכול להגיע לכ־12 ק"ג. הקטנים ביותר בסוג Drysdalia מגיעים לאורך של כ־18 ס"מ.
הפתניים ניזונים מחרקים גדולים יחסית, דו-חיים (חיות שחיות גם במים וגם ביבשה), זוחלים, ציפורים ויונקים קטנים. נחשי הים במשפחה ניזונים בעיקר מדגים.
בהתקרבות איום הם יכולים לזקוף את שליש החלק הקדמי של גופם ולהזעיק איום בעזרת נשיפה. שיני הארס (שיניים שמזריקות ארס) גדולות ונמצאות בלסת העליונה. רבים מהם נוקשים את טרפם ביותר מהכשה אחת. כמה מינים מתיזים ארס לעיניים של התוקף (כמו קוברה יורקת), וחלקם גם חונקים בתוספת להכשה.
יש תת‑משפחה של נחשי ים שהארס שלהם חזק יותר מארס נחשים יבשתיים, אך הם רחוקים מבני אדם ולכן פחות מסוכנים. בארץ חיים מין אחד בלבד: פתן שחור בנגב, במדבר יהודה ובסיני.
נכון למאי 2025, המשפחה כוללת כ־410 מינים.
פתניים (Elapidae) הן משפחה של נחשים ארסיים. ארס הוא נוזל חזק שמסייע לנחש ללכוד טרף.
פתניים חיים במדבר ובאזורים חמים עם צמחייה. יש להם צבעים עוזרים להם להסתתר. חלקם יכולים להיות ארוכים מאוד, עד כ־5.5 מטרים. הקטן ביותר בקבוצה Drysdalia קצר כ־18 ס"מ.
הפתניים אוכלים דגים, ציפורים, זוחלים ויונקים קטנים. נחשי הים אוכלים בעיקר דגים.
כאשר הם מרגישים סכנה, הם זוקפים את החלק הקדמי של הגוף ונושפים. לשיניהם יש שיני ארס (שיניים עם ארס). חלק מהקוברות יכולות לירות ארס לעין של התוקף. יש גם מינים שמתווספת אליהם פעולה של חניקה.
במשפחה יש תת‑משפחה של נחשי ים שהארס שלה חזק מאוד, אבל הם רחוקים מבני אדם ולכן לא מסוכנים.
בארץ ישראל מוצא מין אחד: פתן שחור באזורי הנגב, מדבר יהודה וסיני.
נכון למאי 2025 יש במשפחה כ־410 מינים.
תגובות גולשים