כתר אוסטרי

ה"כתר האוסטרי" (בגרמנית Krone; בהונגרית korona) היה המטבע של האימפריה האוסטרו-הונגרית בין 1892 ל־1918. שמו נובע מהכתר ומהדיוקן של המלכים שמופיעים על המטבע. סימונו היה בדרך כלל K או Kr.

הכתר הונפק ב־1892, כששר האוצר סנדור ווקרלה שינה את מדיניות הכסף והחליף את הגילדן הישן במטבע חדש. גילדן היה המטבע הקודם. הכתר חולק ל־100 הלר (Heller, יחידת משנה, מטבע קטן של 1/100). המטבע שמר על יציבות בתחילת ימיו, אבל בזמן מלחמת העולם הראשונה הבנק המרכזי הדפיס כסף רב ללא כיסוי זהב או כסף. זה יצר אינפלציה, ירידה בערך המטבע, והביא להידרדרות בערכו.

לאחר קריסת הקיסרות ב־1918 היו תקוות שהכתר ישמש בבסיס במטבעות המדינות החדשות. בינואר 1919 חלק מהמדינות, כולל סרביה וקרואטיה, החליטו להטביע או להגביל שטרות לשטחן בלבד. צעד זה פירק בפועל את השוק המוניטרי המשותף.

הבנק הלאומי הנפיק מטבעות ושטרות בערכים שונים. המטבעות הוטבעו בוינה ובמטבעה הקרמנקה (Kremnica) שבהונגריה. השטרות הודפסו בווינה והיו דו־לשוניים: גרמנית והונגרית, ולפעמים הופיעו גם השמות בשפות המקומיות.

המטבעות כללו יחידות קטנות של 1, 2, 10 ו־20 הלר (Heller) או פילר (Fillér, שם מקביל בהונגריה), וכן מטבעות כתרים בערכים כמו 1, 2, 5, 10, 20 ו־100. המתכות ששימשו כללו ארד, ברזל, ניקל, אלפקה, כסף וזהב.

השטרות הופיעו בסדרות שונות. לפני המלחמה היו שטרות בערכים רגילים כמו 10, 20, 50 ו־100 כתרים. בזמן המלחמה הודפסו גם שטרות קטנים של 1 ו־2 כתרים. לאחר המלחמה הופיעו שטרות חדשים, וביניהם השטר בעל הערך הגבוה ביותר, 10,000 כתרים, שסימן את התמוטטות הערך.

ה"כתר" (בגרמנית Krone, בהונגרית korona) היה המטבע של אימפריה גדולה במרכז אירופה. השם קשור לכתר ולדיוקן המלך על המטבע.

הכתר הונהג ב־1892. הוא חילק ל־100 הלר. הלר (Heller) הוא מטבע קטן, כמו סנט למטבע.
במלחמת העולם הראשונה מדפיסים הרבה כסף. זה הוריד את ערכו של הכסף.
לאחר המלחמה המדינות החדשות הפרידו בין הכספים שלהן.

המטבעות הוטבעו בוינה ובמטבעה שנקראת קרמנקה. השטרות הודפסו בגרמנית ובהונגרית. לפעמים הופיעו שמות בשפות המקומיות גם כן.

היו מטבעות קטנים של הלר, ומטבעות גדולים של 1 עד 100 כתרים. היו גם שטרות בערכים שונים. אחרי המלחמה הופיע שטר מאוד גדול של 10,000 כתרים. זה הראה שהמטבע איבד מערכו.