לאו השלישי (בלטינית: Leo III; מת ב-12 ביוני 816) כיהן כאפיפיור, ראש הכנסייה הקתולית, בין 795 ל-816.
עיקר חשיבותו נובעת מקשריו עם קרל הגדול. עם היבחרו שיגר לאו לקרל הגדול את מפתחות קברו של פטרוס הקדוש ואת דגל רומא, כסימן לקשר ולשיתוף פעולה. קרל השיב שהוא יגן על הכנסייה, ובמקביל ציפה שהאפיפיור יתפלל לביטחון צבאו ולניצחונותיו.
לאו הגיע מרקע צנוע, וזה עורר יריבות בקרב האצולה הרומאית. באפריל 799 הוא הותקף בידי כנופיה, ניסו לעקור את עיניו ולחתוך את לשונו. לאחר מכן הושם בדין, הודח ונשלח למנזר. מנזר הוא מקום שבו נזירים נוטשים חיי עולם כדי להתפלל וללמוד.
האפיפיור נמלט למעבר לקרל הגדול, שזה לא הכיר בהדחה. נציגיו של מתנגדיו ניסו לשכנע את קרל, אך יועצו אלבינוס (אלקווין) טען שאין סמכות ארצית לשפוט אפיפיור. כך לאו חזר לרומא, נשבע טוהר ומאשימיו הוגלו.
בשנת 800 קרל עמד ברומא. לאחר שקרל התפלל במיסת חג המולד בקבר פטרוס, לאו הכתיר אותו ב-25 בדצמבר כ"קיסר הרומאים" (שליט גדול). מעשה זה החזיר לקרל מעורבות בנושאים כנסייתיים, ולעיתים עורר בעיות פוליטיות, ושלל תמיכה מצד הקיסרות הביזנטית.
יום מותו, 12 ביוני, נחשב ליום קדושו. בשנת 1673 הכריז עליו האפיפיור קלמנס העשירי כקדוש.
לאו השלישי היה אפיפיור. אפיפיור הוא מנהיג הכנסייה הקתולית. הוא כיהן בין 795 ל-816.
לאו התחבר לקרל הגדול. הוא שלח לקרל את מפתחות קבר פטרוס והדגל של רומא. קרל אמר שיגן על הכנסייה.
הרומאים העשירים לא אהבו את לאו. ב-799 הוא הותקף ונפצע קשות על ידי יריביו. אחרי זה הודח ונשלח למנזר. מנזר הוא מקום שבו אנשים גרים כדי להתפלל.
לאו ברח למקום שבו היה קרל. קרל לא קיבל את ההדחה. יועצו של קרל, אלבינוס (אלקווין), אמר שלא ניתן לשפוט אפיפיור על ידי שלטון רגיל.
לאו חזר לרומא. הוא נשבע שהוא חף מכל אשמה. את מי שהאשים אותו שילחו מהעיר.
ב-25 בדצמבר 800 לאו הכתיר את קרל הגדול כקיסר. קיסר הוא שליט גדול. זה שינה את הקשר בין קרל לכנסייה.
לאו מת ב-12 ביוני 816. יום זה נחשב ליום הקדוש שלו. ב-1673 הכריז אותו האפיפיור קלמנס העשירי על קדוש.
תגובות גולשים