לאבירנתודונטיה

לאבירנתודונטייה (Labyrinthodontia, משמעות השם מיוונית: "שיני מבוך") היא קבוצה פרפילטית של חולייתנים קדומים. פרפילטית פירושו שהקבוצה לא כוללת את כל הצאצאים של האב הקדמון, ולכן אינה קבוצה מלאה מבחינה שושלתית. יצורים אלה נחשבים למעין מעבר בין דו-חיים לזוחלים. בעבר הם הוגדרו כתת-מחלקה של הדו-חיים.

הקבוצה החלה להתפתח בתקופת הדבון, ושגשגה בתקופות הקרבון והפרם. בימי הפרם היו מינים ענקיים, והגדול שבהם היה הפריונוסוכוס, שאורכו הגיע עד כ-9 מטרים. אחרי הכחדת הפרם-טריאס המסיבית הם פחתו מאוד. עם זאת שרדו מינים מסוימים באזורים מבודדים. האחרון מבין הלאבירנתודונטייה היה הקולסוכוס מאוסטרליה, שאורכו היה כ-4, 5 מטרים.

כיום מבינים שחלק מהמינים המיוחסים בעבר לקבוצה, כמו איכתיוסטגאים, אינם דו-חיים מודרניים אלא טטראפודים פרימיטיביים. חלק מהצורות דמויות-זוחל שייכות למעשה לקבוצת הדו-חיים ולטמנוספונדילים, שנראו כצאצאים אפשריים של הדו-חיים הקיימים (Lissamphibia). גם המינים שאינם דו-חיים נתפסים כקרובים אליהם יותר מכל קבוצת חיות אחרת.

לאבירנתודונטייה (שם מדעי: Labyrinthodontia) היו זוחלים-דו-חיים קדומים. השם פירושו "שיני מבוך".

הם הופיעו בתקופת הדבון. הם שגשגו בתקופות הקרבון והפרם. היו ביניהם ענקיים מאוד. הפריונוסוכוס היה הגדול ביותר. הוא הגיע עד כ-9 מטרים. אחרי הכחדת הפרם-טריאס נשארו רק מיעוט מהם. המין האחרון היה הקולסוכוס מאוסטרליה. הוא היה בערך 4, 5 מטרים.

כיום יודעים שאיכתיוסטגאים אינם בדיוק דו-חיים. הם היו טטראפודים, בעלי ארבע רגליים ראשונים. חלק מהמינים שנראו כמו זוחלים שייכים לקבוצת הדו-חיים והטמנוספונדילים. הטמנוספונדילים נחשבים קרובים לאבי הדו-חיים הקיימים (Lissamphibia). גם המינים שלא היו דו-חיים קרובים אליהם מאוד.