לאו (עם)

בני הלאו (בלאית: לָאוֹ, בתאית: לאו) הם קבוצה אתנית בדרום־מזרח אסיה. רובם חיים בלאוס, כ־3 מיליון, ובתאילנד, כ־15 מיליון, בעיקר באזור צפון־מזרח המדינה שנקרא איסן. רבים היגרו לערים כמו בנגקוק.

ההיסטוריה של הלאו קשורה ללחצים פוליטיים במאה ה־19. אחרי מפלה נגד סיאם ב־1827, חלק גדול מאוכלוסיית לאוס הועבר לאיסן. בהסכמי סוף המאה ה־19 (כמו 1893 ו־1904) נקבעה ההבחנה בין לאוס לאיסן מבחינה מדינית.
לאחר מכן התחילו מדינות האזור לחזק זהות לאומית. בתאילנד התגברה ה"תאיפיקציה", תהליך שבו תושבי איסן הוטמעו בתרבות ובזהות התאילנדית; משמעות המילה היא "להפוך לתאילנדי". בבלאוס חיזקו את התרבות והשפה הלאומית.

בלאוס כ־3 מיליון לאו, שהם כ־חצי מהאוכלוסייה. בתאילנד יש כ־15 מיליון דוברי לאו/איסן, כולל כמיליון שהתגוררו בבנגקוק אחרי הגירה פנימית. קיימות גם קהילות קטנות בקמבודיה ובווייטנאם, ועוד כ־חצי מיליון מחוץ לאזור, רובם פליטים משנות המלחמה.

הלאו מדברים בשתי שפות קרובות: לאו ואיסן. לכל אחת יש ניבים שונים; ניב הוא צורת דיבור מקומית. הוויינטיאן (דיבור בירת לאוס) נחשב לניב התקני בלאוס. בניב האיסן יש הרבה מילים שאולות מן התאילנדית ופיתוחי מילים שונים, לכן יש הבדלים במילים יומיומיות (למשל שמות לכלי רכב).

בשתי הקבוצות שורר אורח חיים חקלאי ברובו, בגלל אדמה פחות פורייה ואקלים יבש. הדת הנפוצה היא בודהיזם תראוודה (הגרסה ה"הישנה" והבסיסית של הבודהיזם). המטבח משותף: דגים, פלפלים ואורז דביק. במטבח הלאי ניכרות גם השפעות צרפתיות ווייטנאמיות. מוזיקה עממית בשם "מור לאם" נפוצה בשני הצדדים; מאז שנות ה־80 המוזיקה מאיסן משפיעה חזק גם בלאוס.

הלאו הם עם שחי במזרח־אסיה. הרבה מהם גרים בלאוס. רבים אחרים חיים בתאילנד, בעיקר באיסן.

לפני הרבה זמן קרו שינויים בגבולות. זה גרם להרבה אנשים לעבור ממקום למקום.

בלאוס חיים כ־3 מיליון לאו. בתאילנד יש כ־15 מיליון דוברי לאו/איסן. יש גם קבוצות קטנות במדינות אחרות ובחו"ל.

הלאו מדברים בשתי שפות קרובות: לאו ואיסן. ניב (צורת דיבור מקומית) של ויינטיאן הוא הנפוץ בלאוס. באיסן משתמשים במילים מתאילנד.

רוב האנשים עוסקים בחקלאות. הדת המרכזית היא בודהיזם תראוודה (הגרסה הישנה של הבודהיזם). האוכל אהוב: דגים, פלפלים ואורז דביק. יש גם מוזיקה עממית שנקראת מור לאם. היא פופולרית מאוד.