לאובן (בגרמנית: ) היא עיר במדינת שטיריה שבאוסטריה, על גדות נהר מורה. העיר היא ה-15 בגודלה באוסטריה. שטחה 107.74 קמ"ר ואוכלוסייתה עמדה על 25,804 תושבים בשנת 2001. לאובן היא מרכז תעשייתי של שטיריה העילית. יש בה בתי ספר רבים ואוניברסיטת לאובן, המתמחה בכרייה, כלומר עיסוק בחציבה ובהוצאת מינרלים מהאדמה. העיר מחולקת לתשעה אזורים או שכונות.
שמה הראשון של העיר היה "ליובינה". השם ניתן ב-904 על ידי המלך-הילד לודוויג, האחרון משושלת הקרולינגים (שושלת של שליטים אירופיים). במאה ה-13 העיר נפגעה מרעידת אדמה ב-1260. ב-1262 תושבי העיר גורשו על ידי המלך אוטוקאר השני מבוהמיה. בסוף המאה ה-13 העיר קיבלה זכויות עירוניות רשמיות. ב-1396 מונה בעיר שופט מיוחד ליהודים.
ב-1480 נשרפה כנסיית מאריה אם ועסן בפרבר ואסן. ב-1613 התיישבה בעיר קבוצה ישועית (נזירים של הכנסייה הקתולית) וביצעה רה-קתוליזציה, כלומר חיזוק ותמיכה בחזרה לקתוליות. ב-1660 נפתחה כנסייה ישועית בשם סנקט קסאפר צו לאובן.
ב-1797 נחתמה כאן שביתת נשק לפני הסכם קמפו פורמיו, הידוע גם בתור "שלום לאובן". ב-1805 נכבשה העיר על ידי כוחות צרפתיים. ב-1850 התקיימו הבחירות החופשיות הראשונות לראשות העיר. ב-1854 פרצה מגפת כולרה. ב-1945 כבש הצבא האדום את העיר, ולאחר מכן הוא הוחלף על ידי כוחות בריטים.
לאובן (בגרמנית: ) היא עיר באוסטריה, במדינת שטיריה. היא שוכנת על נהר מורה. בשנת 2001 גרו בה 25,804 אנשים. שטח העיר הוא 107.74 קמ"ר. לאובן היא מרכז תעשייה ויש בה בית ספר ואוניברסיטה. האוניברסיטה מתמקדת בכרייה. הכרייה היא הוצאת מינרלים מהאדמה. העיר מחולקת לתשעה חלקים.
שמה הראשון היה ליובינה. השם ניתן ב-904 על ידי המלך לודוויג. במאה ה-13 הייתה רעידת אדמה גדולה ב-1260. ב-1262 גורשו תושבים על ידי המלך אוטוקאר השני מבוהמיה. בסוף המאה ה-13 העיר קיבלה זכויות עיר.
ב-1396 מונו בעיר שופט מיוחד ליהודים. ב-1480 נשרפה כנסייה בפרבר ואסן. ב-1613 הגיעו ישועים, קבוצת נזירים קתולית, ועזרו לחזק את הקתוליות בעיר. ב-1660 נפתחה כנסייה ישועית. ב-1797 נחתם כאן הסכם שביתת נשק שנקרא "שלום לאובן". ב-1805 נכבשה העיר על ידי הצרפתים. ב-1850 התקיימו בחירות ראשונות לראש העיר. ב-1854 הייתה מגפת כולרה. ב-1945 נכנסו לעיר חיילים מהצבא האדום, ולאחר מכן באו חיילים בריטיים.