לאום

המונח "לאום" מתאר מעמד משפטי של קבוצה שמוגדרת כאומה. קבוצה כזו יכולה להיות מאורגנת בשטח של מדינה ריבונית, כלומר מדינה עצמאית. היא גם יכולה להימצא כקבוצה שיש לה בסיס תרבותי משותף.

מעמד זה נותן למדינה סמכות שיפוטית על האנשים, כלומר כוח חוקי להחליט מה מותר ומה אסור להם, והוא מעניק להם גם הגנה ממדינתם כשצריך. הזכויות והחובות של מי שמוגדר כלאום משתנות ממדינה למדינה.

אנשים מקבלים לאום בדרך כלל כשנולדים במדינה מסוימת או דרך קשר דם להורים שהם בעלי אותו לאום. במדינה אחת יכולים להיות כמה לאומים שונים שבעלי אותה אזרחות.

דוגמה: בישראל הלאומים הדומיננטיים הם יהודים וערבים (מוסלמים ונוצרים). יש גם דרוזים וצ'רקסים ועוד קבוצות מיעוט. ישראל מכירה ביותר מ־130 לאומים.

הבחנה חשובה היא בין אזרחות ללאום. אזרחי מדינה יכולים לבחור ולהיות מיוצגים פוליטית. אנשים המשתייכים ללאום מסוים לא תמיד מקבלים אוטומטית את אותן זכויות, אם כי לעתים יש להם חלק מהן או את האפשרות לקבלן בעתיד.

לאום זה מעמד משפטי לקבוצה של אנשים. מעמד משפטי זה אומר שמדינה מזהה ומגנה עליהם.

קבוצה כזו יכולה לחיות בתוך מדינה או לשתף תרבות דומה. אנשים יכולים להיות בעלי לאום כי נולדו במדינה. הם גם יכולים לקבל לאום בגלל ההורים שלהם.

במדינה יכולים לחיות כמה לאומים עם אותה אזרחות. בישראל העיקריים הם יהודים וערבים. יש גם דרוזים וצ'רקסים ועוד. בישראל מכירים ביותר מ־130 לאומים.

אזרחות שונה מעט: אזרחים יכולים לבחור ולהיות מיוצגים באופן פוליטי. אנשים של לאום מסוים לא תמיד מקבלים את אותם זכויות מיד.