לאיוש קושוט

לאיוש קושוט נולד ב־1802 במונוק, בעיירה כפרית במחוז זמפלן. משפחתו השתייכה לאצולה זעירה. אביו היה עורך דין ואמו חינכה אותם בדת הלותרנית. קושוט למד במכללה קלוויניסטית ובאוניברסיטת פשט, והחל לעבוד במשרדו של אביו בגיל 19.

בהמשך ייצג את ענייניה של דוכסית בפשט, אך פוטר אחרי שהשתמש בכספה כדי לשלם חוב הימורים. מאורע זה הוביל אותו לפוליטיקה הארצית.

קושוט מונה לעוזרו של הרוזן הוניאדי בדיּאט, שהוא בית המחוקקים (הפרלמנט) ההונגרי. הוא הכין דיווחים על הדיונים, כי איסרו לפרסם אותם בשל צנזורה, כלומר בקרה על מה שמתפרסם. הדיווחים של קושוט הופצו תחילה בכתב יד והגבירו את השפעתו.

ב־1837 נעצר קושוט עם מנהיגים ליברליים אחרים. הוא בילה שנה בכלא בבודה ונידון לארבע שנות מאסר נוספות בתנאים קשים, שהשפיעו על בריאותו. בכלא קרא שייקספיר ולמד אנגלית. שחרורו ב־1839 נעשה תחת לחץ הדיאט.

אחרי השחרור נשא לאישה את תרזה מסלני, שעמדה לצדו ותמכה בפעילותו. הם נישאו בנישואים אזרחיים בגלל הבדלי דת.

קושוט הפך לסמל לאומי ועורך עיתון בעל תפוצה רחבה. הוא קרא לרפורמות חברתיות רחבות, כגון ביטול הצמיתות (צמיתות היא מצב שבו איכרים קשורים לאחוזה ולבעליה), והפסקת זכויות היתר של האצולה.

הוא קידם גם הפרדה מאוסטריה, כלומר עצמאות משפטית ופוליטית רחבה יותר להונגרים בתוך האימפריה ההבסבורגית. לעתים קושוט הדגיש עליונות של המדיארים (ההונגרים) על קבוצות סלאביות בתוך הממלכה; עמדות אלו גרמו למתחים עם המיעוטים.

בשנת 1847 נבחר לקדנציה בדיּאט כנציג פשט והפך למנהיג הסיעה הליברלית הקיצונית. אופיו הדינמי בלט במיוחד בזמני משבר.

ב־1848, בזמן מהפכות אירופיות, קושוט נאם בדרישה לממשלה פרלמנטרית להונגריה ולממשלה חוקתית לאוסטריה. הוא מונה לשר האוצר ובנה מוסדות כלכליים, כולל מטבע הונגרי חדש.

קושוט ייסד עיתון חדש וקשר את שמו במשטר החדש. ב־1848, 1849, כשסכנה חיצונית פנימית ולחצים מהאוסטרים ומהמיעוטים גברו, קושוט קרא להתגייסות וניהל מאמצים להקמת צבא הונגרי, ה"הונבד" (הצבא ההונגרי).

ב־14 באפריל 1849 הונגריה הכריזה על עצמאות, והמדינה הוקמה כרפובליקה. קושוט הכריז על עצמו כמושל־נשיא (תפקיד דומה לראש מדינה וריבון זמני). אך המלחמה המשיכה, ורוסיה הצטרפה לצד האוסטרים.

ב־9 באוגוסט 1849, לאחר קרב קשה בקרבת טמשוואר, התפטר קושוט לטובת הגנרל גרגאי בתקווה שזה יושיע את האומה. בסופו של דבר ההנהגה ההונגרית נכנעה.

קושוט ברח לטורקיה וקיבל מקלט אצל הסולטאן. אשתו וילדיו הצטרפו אליו. ב־1851 הפליג על ספינה אמריקנית ועבר למדינות רבות: פריז (שם נאסרה כניסתו), אנגליה וארצות הברית. בארה"ב זכה להערכה אך לא זכה לשיתוף פעולה מקהילת הגולים ההונגרית.

הוא שהה זמן ממושך בבריטניה, ניסה ללא הצלחה להקים לגיון במלחמת קרים, ומשם עבר לאיטליה. אחרי שהממלכה הדואלית הוקמה עם האוסטרים ב־1867, קושוט סירב לקחת חלק בהסדר זה כי דרש עצמאות מלאה. חקיקה מ־1879 שניתקה אזרחות מההונגרים שחיו בחו"ל פגעה בו. קושוט מת בטורינו ב־20 במרץ 1894. גופתו הובאה לבודפשט והאומה התאבלה.

בשמו נקראו מקומות וזכו להנצחה. הוצבו פסלי דיוקן של קושוט ברוטונדה של בניין הקפיטול בוושינגטון ובניו יורק ליד אוניברסיטת קולומביה. כמו כן קרוי מחוז באיווה על שמו.

לאיוש קושוט נולד ב־1802 בכפר קטן בשם מונוק. משפחתו הייתה אצילה זעירה. אצולה היא משפחה עם זכויות מיוחדות.

הוא למד ובגיל 19 התחיל לעבוד כעורך דין. הוא עבד עבור דוכסית ואז פוטר אחרי שחייב כסף להימורים.

קושוט הפך לעוזר בפרלמנט ההונגרי שנקרא דיאט. המילה דיאט כאן היא בית מחוקקים.

הוא כתב דיווחים על הדיונים. לפני כן לא היה אפשר לפרסם אותם בגלל צנזורה. צנזורה היא איפה שמגבילים מה אפשר לפרסם.

בשנת 1837 הם עצרו אותו. הוא ישב בבית סוהר ועבר קשיים רבים. אשתו תרזה מסלני ביקרה אותו. אחרי שחרורו הם נישאו.

קושוט הוציא עיתון גדול וקרא לשינויים חשובים. הוא רצה לבטל צמיתות. צמיתות זה מצב שבו איכרים לא יכולים לעזוב את האדמה.

הוא גם רצה שההונגרים יהיו עצמאיים יותר מאוסטריה. זה עורר מריבות עם קבוצות אחרות שגרו בהונגריה.

ב־1848 התחילו מהומות באירופה. קושוט נבחר לשר האוצר. הוא בנה מטבע הונגרי חדש והקים צבא חדש שנקרא ה"הונבד". ה"הונבד" זה הצבא ההונגרי.

ב־1849 הונגריה הכריזה על עצמאות. קושוט הכריז על עצמו כמושל־נשיא. מושל־נשיא זה מישהו שמוביל את המדינה ברגעים קשים.

האוסטרים והרוסים לחצו על ההונגרים והמלחמה התמשכה. לאחר תבוסה קושוט התפטר והפך לפליט.

קושוט ברח לטורקיה. טורקיה נתנה לו מקלט. אחר כך נסע לאמריקה ואנגליה, ולבסוף חי באיטליה.

הוא לא הסכים להסדר שמצא פתרון חלקי עם האוסטרים. קושוט מת בטורינו ב־1894. את גופתו הביאו לבודפשט כדי לזכור אותו.

יש פסלים של קושוט בוושינגטון ובניו יורק. יש גם מחוז באיווה שקרוי על שמו.