פרנץ יוזף הראשון, קיסר אוסטריה

פרנץ יוזף קרל הראשון פון אסטרייך (1830, 1916) היה קיסר אוסטריה ומלך בוהמיה והונגריה ממשפחת הבסבורג. שלט כמעט 68 שנים, אחת התקופות הארוכות ביותר בהיסטוריה האירופית. תקופת שלטונו השפיעה מאוד על מדינות המרכז והדרום של אירופה במאה ה-19.

נולד בארמון שנברון בווינה כבנם הבכור של פרנץ קרל וסופי. אמו חינכה אותו לתפקידו כבר בילדותו. בגיל 13 מונה לקולונל בצבא והמשיך ללבוש מדי קצין גם בבגרותו. ב-1848, בתקופת אביב העמים (גל של מהפכות ב-1848), נשלח לחזית באיטליה והשתתף בקרב בסנטה לוצ'יה. בעקבות מהומות המהפכה עברה המשפחה לאינסברוק ואז לאולמיץ. ב-2 בדצמבר 1848, כשהיה בן 18, הוכתר לקיסר פרנץ יוזף הראשון לאחר שהקיסר פרדיננד הראשון ויתר על כסאו.

בתחילת שלטונו דיכא פרנץ יוזף מרידות לאומיות, במיוחד בהונגריה, בעזרת רוסיה. לאחר דיכוי המרד קבע משטר ריכוזי שביטל את החוקה שקמה בזמן המהומות. מינה ראשי ממשלה וניהל מדיניות שמרנית. בשנים הראשונות גם בלם את שאיפות פרוסיה לבסס הגמוניה גרמנית.

ב-18 בפברואר 1853 סובב ניסיון התנקשות בידי לאומן הונגרי. צווארון מתכת בצווארו הציל אותו מפציעה קטלנית. התוקף נענש והניסיון חיזק את אמצעי הביטחון סביב הקיסר.

ב-1854 נשא לאישה את אליזבת ("סיסי"), בת דודתו. בנישואין נולדו ארבעה ילדים אך המשפחה חוותה מספר טרגדיות אישיות. לאחר תבוסות צבאיות בשנות ה-50 וה-60, ובידידותו המשתנה עם כוחות באירופה, מיתן פרנץ יוזף את מדיניותו. ב-1867 יצר את האימפריה האוסטרו-הונגרית, שותפות רשמית בין אוסטריה להונגריה, שהעניקה להונגרים מעמד שווה בחלקים מהשלטון.

ב-1869 יצא למסע במזרח התיכון לרגל פתיחת תעלת סואץ. ביקר באיסטנבול, במצרים ובארץ ישראל. הגיע לירושלים ונקלט שם באהדה על ידי הקהילה היהודית. במהלך ביקורו תרם כספים למוסדות נוצריים ולבית הכנסת תפארת ישראל.

בעשורים שאחר כך ייסד מוסדות חינוך, בין היתר אוניברסיטה בעיר קלוז'וואר (כיום קלוג'-נאפוקה). היחסים עם רוסיה התערערו לאחר כיבוש בוסניה והרצגובינה על ידי האימפריה. ב-1914 נרצח יורש העצר פרנץ פרדיננד בסרייבו, אירוע שהוביל לפרוץ מלחמת העולם הראשונה. פרנץ יוזף נפטר ב-21 בנובמבר 1916, בגיל 86. לאחר מותו המשיכה הקיסרות להתפורר עד התפרקות סופית ב-1918.

פרנץ יוזף היה הבכור מבין חמישה ילדים. אחיו מקסימיליאן נעשה קיסר מקסיקו והוצא להורג ב-1867. חיי הזוגיות שלו עם אליזבת לא היו מאושרים. בתו סופי מתה בילדות, בנו רודולף התאבד ב-1889, ואליזבת נרצחה ב-1898. לאחר מותה שמר הקיסר על חיים בודדים ובנה קשר קרוב עם שחקנית התיאטרון קתרינה שראט.

יחסו ליהודים היה סובלני יחסית לתקופתו. העניק להם זכויות אזרחיות ושם קץ לאיסור להתארגן בקהילות. בשנים שלאחר עלייתו הפכו היהודים לחלק חשוב מהחיים התרבותיים והכלכליים בווינה. בביקורו בירושלים ב-1869 התקבל בחום על ידי הקהילה היהודית ותמך כלכלית במוסדות יהודיים ובבניין בית הכנסת תפארת ישראל.

במהלך חייו ולאחר מותו נקראו מקומות ומוסדות על שמו, והוא נשאר דמות מרכזית בתולדות האזור עד קריסת האימפריה לאחר מלחמת העולם הראשונה.

פרנץ יוזף (1830, 1916) היה קיסר אוסטריה. שלט זמן רב מאוד. הוא גר בארמון שנברון בוינה.

נולד למשפחה מלכותית. אמו למדה אותו להיות קיסר. בגיל צעיר התלבש במדי צבא. ב-1848, בזמן תסיסה רבה באירופה (אביב העמים), הוא הוכתר קיסר בגיל 18.

בהתחלה דיכא מרידות של עמים שנרצו לעצמאות. הוא שלט בחומרה והעביר חוקים חזקים.

ב-1853 ניסו לפגוע בו עם סכין. צווארון מתכת הציל אותו. התוקף נשפט וקיבל עונש.

הוא נישא לבת דודתו אליזבת, שקראו לה "סיסי". המשפחה חוותה ייסורים: ילדה מתו ובן התאבד. לאחר תבוסות צבאיות, הוא הסכים לתת להונגרים מעמד שווה. כך נוצרה "אימפריה אוסטרו-הונגרית" (שיתוף של אוסטריה והונגריה).

ב-1869 ביקר בארץ ישראל וירושלים. הקהילה היהודית קיבלה אותו בחום. הוא גם נתן כסף למקום ולבתי תפילה.

ב-1914 נרצח יורש העצר בסרייבו. פרנץ יוזף מת ב-1916. לאחר מכן הקיסרות התפרקה בסוף מלחמת העולם הראשונה.

פרנץ יוזף היה אח בשרשרת משפחתית גדולה. אחיו מקסימיליאן הוצא להורג במקסיקו. אשתו סיסי נרצחה ב-1898. הוא נפרד מהחיים הציבוריים ונשאר בדאגה.

הוא נתן ליהודים זכויות שוות. ב-1849 אפשר להם להקים קהילות. ב-1869 קיבל אהבה בירושלים ועזר בכסף למוסדות יהודיים.