לאן נעלם דניאל וקס הוא סרט ישראלי בבימוי אברהם הפנר משנת 1972. גיבור העלילה הוא הזמר בני שפיץ (ליאור ייני), שחוזר ארצות הברית לביקור בישראל אחרי הצלחה ושינוי שם. בפגישת מחזור בחיפה הוא פוגש את מיכה ליפקין (ישי שחר) ויוצא לחפש את דניאל וקס, שהיה פעם אליל הכיתה.
שפיץ נוסע ברחבי הארץ, חיפה, ירושלים וסיני, ומדבר עם חברים ישנים שמספרים על וקס בהערצה אך נותנים מידע חלקי בלבד. בסוף הוא פוגש את סילביה (עליזה רוזן), שהיא נשואה לדניאל וקס (אמנון מסקין). וקס חי בבאר שבע בדירת שיכון פשוטה, הוא איבד את הזוהר והפך לבעל אישיות שגרתית. שפיץ חוזר לארצות הברית ומביע תסכול בעזרת קללה חזקה שמופיעה בסיום.
שמות השחקנים המרכזיים המופיעים בקרדיטים הם ליאור ייני, ישי שחר, עליזה רוזן ואמנון מסקין. בקרדיטים הופיע גם שמו של ישי שחר כ"מיכאל ליפקין".
את פסקול הסרט הלחין אריאל זילבר, אז מוזיקאי בתחילת דרכו. זילבר ואהוד מנור כתבו שלושה שירים שבוצעו על ידי ייני: מן הקומה ה-40, היום השני ואגדה יפנית. גם קטע אינסטרומנטלי בשם ננסי נכלל בפסקול. בנוסף מופיע בסרט מלחין שפניץ פוגש אותו. חלילן שהיה מצטיין ניגן בחלק מההקלטות, והוא נהרג במלחמת יום הכיפורים.
הסרט מייצג את תנועת "הרגישות החדשה", זרם בקולנוע הישראלי בשנות ה-60 וה-70 שהעדיף אופי אמנותי ומלנכולי על פני קומדיות מסחריות. במאים אחרים מהזרם כללו את אורי זוהר ודן וולמן. הסרט חוקר נושאים של אובדן אידיאלים, ריקנות מהבגרות והפער בין דמות האליל שנזכר בנעורים לבין המציאות הבוגרת. דמותו של וקס מסמלת פעם אידיאליסטית שדהתה, וחשיפתו בסוף משקפת את השבר של החזון הציוני בעיני היוצר.
הסרט לא זכה לתמיכת מפיצים בתחילה. ההקרנה המסחרית התקיימה ב-1974 בקולנוע גורדון בתל אביב, עם כ-9,300 כרטיסים שנמכרו בלבד. מאוחר יותר הופץ ב-DVD בהוצאת האוזן השלישית.
מבקרי קולנוע ויוצרים רואים בסרט אחד מהסרטים החשובים של הקולנוע הישראלי. מבקר כמו אורי קליין דירג אותו גבוה ברשימות סרטים ישראליים, ובמאים כמו רנן שור ודורון צברי הציגו אותו כעבודה משפיעה שעיצבה את הקולנוע הישראלי של התקופה.
לאן נעלם דניאל וקס הוא סרט משנת 1972. הבמאי (אדם שמנחה את הצילומים) הוא אברהם הפנר. הזמר בני שפיץ חוזר לארץ מבית בחו"ל. הוא רוצה למצוא חבר בשם דניאל וקס. וקס היה פעם נער מפורסם בבית הספר.
שפיץ נוסע למקומות שונים בארץ. בסוף הוא פוגש את סילביה, שהיא נשואה לדניאל וקס. דניאל חי בבאר שבע בדירה פשוטה. החברים שמחים וגילויים שמאכזב אותם קצת.
המוזיקה של הסרט הולחנה על ידי אריאל זילבר. יש בו כמה שירים שבוצעו על ידי ליאור ייני. גם קטע בשם ננסי נמצא בפסקול. חלילן שהשתתף בהקלטות נהרג במלחמה, שזה אירוע עצוב.
הסרט שייך לזרם קולנועי שנקרא הרגישות החדשה. זאת קבוצה של סרטים אמנותיים שדיברו על רגשות ואנשים צעירים. כאן נראים נושאים כמו אובדן אידיאלים, כלומר כשהרעיונות של הנעורים מתחלפים במציאות של הבגרות.
הסרט הוקרן בקולנוע ב-1974, והוא לא משך הרבה קהל אז. אחרי זמן הוא יצא גם ב-DVD.
תגובות גולשים