לבנון בתקופה העות'מאנית

בין 1516 ל־1832 פעלה בהר הלבנון מערכת חברתית־פוליטית שהונהגה תחת השלטון העות'מאני. המערכת נבנתה עוד עם הגעת הדרוזים והמרונים לאזור, ונשארה יציבה בעקרונותיה אף כששלטונות חיצוניים השתנו.

בשנת 1516 פלשו העות'מאנים לאזור. האמיר פחר א-דין הראשון מבית מעאן (משפחה דרוזית נכבדת) תמך בהם וזכה בזכות לשלוט בהרי הלבנון. בשנת 1697 מת האמיר האחרון מבית מעאן ללא יורש, והמשפחות הנכבדות בחרו אמיר מבית שהאב (משפחה שלא הייתה דרוזית לחלוטין). הבחירה קיבלה תמיכה עות'מאנית, ולכן לא שונתה על ידי הדרוזים. בשנת 1711 פרץ עימות בין שני פלגים דרוזיים, הקייסים והימנים. בעקבות הקרבות נדדו חלק מהימנים צפונה, כולל לצפון ארץ־ישראל. מאותו זמן נמשכו המחלוקות הפנימיות בין משפחות כמו ג'ונבלאט (Jumblatt) ועמאד (Imad).

המבנה החברתי־כלכלי היה פיאודלי, אך שונה מפיאודליזם אירופי. באירופה היו איכרים צמיתים כפופים לאדון. בלבנון הבסיס היה חכירה (השכרת הזכויות לגביית מסים ולניצול קרקע). רוב האיכרים היו חוכרים (שוכרים חקלאיים) ששילמו על השימוש באדמה. עדיין היו גם עובדי כפייה, אך הם היו במיעוט.

בראש המערכת עמד "אמיר ההר", המנהיג האזורי, בדרך כלל דרוזי מבית שהאב או, בתקופות קודמות, מבית מעאן. אדמות ההר חולקו ל־24 מוקאטעות (יחידות מנהליות). כל מוקאטעה נשלטה על ידי מוקטעג'י (ראש משפחת נכבדים). המוקטעג'י חיכה מס לאמיר והחזיק פרש (כוח סוסים פרטי) לשמירה ולמלחמה. אדמות הוחכרו לאיכרים בחוזים שנחתמו בדרך כלל מדי שנה.

בין 1516 ל־1832 היתה בהר הלבנון מערכת שלטון ישנה. היא פעלה בזמן שהעות'מאנים שלטו באזור.

בשנת 1516 הגיעו העות'מאנים. אמיר בשם פחר א-דין מבית מעאן תמך בהם. בית מעאן היה משפחה חשובה של דרוזים (קבוצה דתית). מאוחר יותר, ב־1697, לא נשאר יורש לבית מעאן. המשפחות בחרו אמיר מבית שהאב. בשנת 1711 פרצו קרבות בין שתי קבוצות דרוזיות. חלק מהאנשים עברו צפונה. המשפחות ג'ונבלאט ועמאד רבו במשך שנים.

המערכת היתה פיאודלית (שיטה שבה אדון שולט על אדמות). כאן זה נראה שונה מאירופה. במקום עבודת עבדות, האדון חיכה (השכיר) את זכות גביית המיסים. רוב האיכרים היו חוכרים (שוכרי אדמה) שהתשלמו עבור הקרקע. בראש העדות עמד אמיר ההר. הארץ נחלקה ל־24 מקומות שנקראו מוקאטעות (חלקים מנהליים). בכל חלק היה ראש מקומי. ראש זה החזיק פרשים (לוחמים על סוסים) לעזור בשמירה ובמלחמה.