להרוג את ביל

''להרוג את ביל'' הוא סרטו הרביעי של קוונטין טרנטינו. הוא יצא ב־2003 וחולק לשני חלקים. החלק השני יצא ב־2004. כמו בסרטיו הקודמים יש בו אלימות קיצונית והומור שחור, אבל הוא פונה גם לצופים שאינם חובבי הז'אנר.

הסרט נחשב לעבודה פוסטמודרנית, כלומר הוא מערבב ומצטט מקומות שונים בתרבות, משלב סגנונות ומטשטש בין "תרבות גבוהה" ל"תרבות נמוכה".

הסיפור מוצג בסדר לא־ליניארי, כלומר הטווחים בזמן משתנים. הכלה (אומה תורמן) מוצגת בתחילת הסרט לאחר טבח בחתונה. ביל (דייוויד קאראדין) יורה בה. ארבע שנים מאוחר יותר הכלה חיה ומחפשת נקמה.

הכלה נלחמת בורניטה גרין (ויויקה איי פוקס) מול בתה, ומתנצלת על האירוע. לפני כן אל דרייבר (דריל האנה) ניסתה להרוג את הכלה בבית החולים, אך ביל עצר אותה. הכלה מתעוררת מהתרדמת, בורחת מבית החולים ומשקמת את עצמה.

הסיפור מציג קטע אנימה, אנימה הוא סגנון סרטים וקומיקס יפני, המספר על עברן של יריבותיה של הכלה, ובו נחשפים כפפים כמו אישי (לוסי לו), מנהיגת פשע יפנית, וג'וני־מו עם צבא ה־"88 המשוגעים".

הכלה נוסעת לאוקינאווה ומשיגה חרב קטאנה מחאטורי האנזו (סוני צ'יבה). קטאנה היא חרב יפנית ידועה. מזו עם החרב היא נלחמת באנשים של אישי, כולל גוגו יובארי, ונלחמת מול אישי בגן מושלג. אישי נהרגת בקרב חרבות דרמטי.

הסרט נגמר בכך שביל מגלה שלכלתו יש בת בחיים. בפסקול מופיע הקטע האינסטרומנטלי "הרועה הבודד" של גאורגה זמפיר.

אומה תורמן; דייוויד קאראדין; לוסי לו; ויויקה איי פוקס; דריל האנה; סוני צ'יבה; צ'יאקי קוריאמה

''להרוג את ביל'' הוא סרט של קוונטין טרנטינו. יצא ב־2003. החלק השני יצא ב־2004.

הכללה (אומה תורמן) נורתה ביום החתונה שלה. היא שרדה ורצתה נקמה. ארבע שנים אחרי, היא יוצאת למצוא את האנשים שעשו לה רע.

הכלה נלחמת באנשים שונים. היא נלחמת בורניטה גרין מול בתה. אחר כך היא מתמודדת עם אישה בשם אישי.

יש קטע המצויר בסגנון אנימה. אנימה זה ציור וסיפורים שמגיעים מיפן.

הכלה נוסעת לאוקינאווה ומבקשת חרב קטאנה. קטאנה היא חרב יפנית. עם החרב היא נלחמת עד לסיום. בסוף ביל מגלה שיש לו בת חיה.

אומה תורמן; דייוויד קאראדין; לוסי לו