לואיז אינסיו דה סילבה (נולד ב-27 באוקטובר 1945), המכונה לולה, הוא פוליטיקאי ברזילאי ומנהיג מפלגת הפועלים (PT). כיהן כנשיא ברזיל מ-2003 עד 2011, וחזר לתפקיד ב-1 בינואר 2023. בבחירות 2002 ו-2006 קיבל סביב 60% מהקולות; ב-2022 זכה ב-50.9% והביס את הנשיא המכהן ז'איר בולסונארו.
נולד במשפחה ענייה בפרנמבוקו בצפון ברזיל. תעודת הלידה הרשמית מצביעה על 6 באוקטובר, אך משפחתו זוכרת את ה-27 באוקטובר. בגיל צעיר עבר עם משפחתו לסאו פאולו ועבד מאז גיל 12 במגוון עבודות. נשר מבית הספר בגיל 7 ועבד במפעלים; בגיל 19 נפצע ועבר לתפקיד בוועד העובדים.
בשנות ה-70 נבחר לולה לנשיא איגוד עובדי הפלדה בעיר באזור סאו פאולו. תפקיד זה העמיד אותו במרכז מאבק העובדים ובנה את פרופיל המנהיגות שלו בזמן המשטר הצבאי. הוא נעצר לזמן קצר בשל פעילות נגד המשטר.
ב-1980 היה בין מייסדי מפלגת הפועלים (PT). ב-1982 הוסיף רשמית את הכינוי "לולה" לשמו. הוא התמודד בבחירות מאז שנות ה-80 וכיהן בקונגרס. ב-1984 הצטרף לתנועת Diretas Já, שקראה לבחירות ישירות לנשיאות.
לפני הבחירה הוא תיאר עצמו כשמאלי נוקב, אך במהלך הנשיאות התגמש לאוריינטציה סוציאל-דמוקרטית, שילוב של מדיניות חברתית וכלכלה שוקית מבוקרת. חלק מחברי מפלגתו הביעו אכזבה מהשינוי.
במהלך כהונתו חוקק חוקים ותמכו יוזמות חברתיות. הוא קדם תוכניות מפורסמות כנגד עוני ורעב, כמו Fome Zero ("אפס רעב") ו-Bolsa Família (קצבה למשפחות עניות). ב-Bolsa Família המשפחות קיבלו תמיכה כספית בתנאי שילדיהן ילמדו בבתי ספר. מחקרים הראו שהתוכניות סייעו להורדת העוני, אך בעיות מבניות נותרו.
הממשלה קידמה מדיניות כלכלית שמטרתה לצמוח ולהפחית חוסר שוויון, כולל העלאת שכר המינימום והרפורמות הפיסקליות והמוניטריות. צעדים אלה סייעו להתאוששות מהמיתון העולמי של 2008, 2009.
מדיניות החוץ של דה סילבה היתה פרגמטית. הוא חתר לקשרים עם מדינות שונות, גם בעלות אידאולוגיות שונות, ודחף לחיזוק סחר אזורי במרקסור (Mercosur). בתקופתו גדל הייצוא של ברזיל; הוא גם תמך ברעיון מס על עסקאות פיננסיות שיתרום למדינות מתפתחות.
ביקוריו כללו מדינות במזרח התיכון, והוא נקט גישה פרו-פלסטינית כאשר הכיר במדינה פלסטינית ב-2010.
דה סילבה התחייב לצמצם כריתת יערות באמזונס ולחזק אכיפה סביבתית. הוא הבטיח להיאבק בהרס היערות ולשקם מדיניות שנחלשה תחת קודמו בזירה זו.
בשנת 2005 פרצה פרשת שחיתות שהקשרה לשמות ממפלגתו. כמה מבכירי מפלגתו התפטרו או פוטרו. ביולי 2017 הורשע דה סילבה בעבירות שחיתות והלבנת הון ונידון למאסר. ב-2018 החל לרצות את עונשו, אך שוחרר בנובמבר 2019, והרשעתו בוטלה ב-2021 על ידי בית המשפט הפדרלי העליון, שהצביע על משגי שיפוט.
לאחר כהונתו הראשונה חלה בסרטן ב-2011 והחלים לאחר טיפולים. ב-2018, בזמן שהורשע, הושמט שמו מרשימת המועמדים לפי חוק "הלוח הנקי". ב-2021 בוטלו הרשעותיו והוא חזר לפוליטיקה.
ב-2022 נבחר לולה שוב לנשיאות. ב-2023 נכלל ברשימת TIME 100.
במהלך מלחמת חרבות ברזל ב-17 בפברואר 2024 אמר דה סילבה כי פעולות ישראל הן "רצח עם" והשווה אותן לנעשה בתקופת היטלר. אמירות אלה הביאו להחרפה ביחסים עם ישראל, להכרזה עליו כדמות לא רצויה ולמשבר דיפלומטי שבו שגריר הוחזר. יחד עם זאת, לאורך השנים שמר על קשרים טובים עם הקהילה היהודית בברזיל.
במהלך הקריירה קיבל לולה פרסים והכרה בינלאומית על פעילותו ומדיניותו הציבורית.
לואיז אינסיו דה סילבה קוראים לו לולה. הוא נולד ב-1945.
הוא גדל במשפחה ענייה ועבר לעבוד מגיל צעיר. הוא למד קצת בבית הספר ועבד במפעלים.
לולה הפך למנהיג של עובדי מפעלים. זה עזר לו לדבר בשם עובדים רבים.
ב-1980 הוא עזר להקים את מפלגת הפועלים. מפלגה זו היא קבוצה פוליטית של עובדים. הוא רצה בבחירות כמה פעמים.
לולה נבחר לנשיא לראשונה ב-2002. הוא כיהן מ-2003 עד 2011. ב-2023 הוא חזר לתפקיד.
הוא קידם תוכניות לעזרה לעניים. אחת נקראת Fome Zero. פירוש המילה: "אפס רעב". היא נועדה לעזור לאנשים שאין להם מספיק אוכל. תוכנית אחרת נקראת Bolsa Família. זו קצבה - כסף שמקבלים משפחות עניות.
הממשלה העלתה שכר מינימום כדי לשפר חיים. לולה רצה לשמור על יערות האמזונס. יער האמזונס הוא שטח גדול של עצים חשובים לכדור הארץ.
הייתה פרשת שחיתות סביב אנשים במפלגתו. ב-2017 הרשיעו אותו, והוא נידון למאסר. לאחר מכן ב-2021 ביטלו את ההרשעות והוא שוחרר מכל האישומים.
ב-2024 אמר דברים חזקים על ישראל במלחמה. זה עורר מתיחות דיפלומטית בין ברזיל לישראל.
ב-2011 חלה בסרטן והחלים. בשנים שלאחר מכן המשיך לעבוד בפוליטיקה.
תגובות גולשים