לואיס קרלוס פרסטס (3.1.1898, 7.3.1990) היה מנהיג פוליטי ברזילאי. בשנות ה‑20 נמנה על הטננטס, קבוצת קציני צבא זוטרים שמרדו בשלטון וקראו לפיתוח ומודרניזציה של המדינה.
באמצע העשור הוביל מצעד חיילים ברחבי ברזיל בניסיון לגייס את תמיכת הכפריים. ניסיון השלטון לעצור את המצעד לא הצליח לגמרי, ופרסטס זכה לתהילה בזכות יכולתו להתחמק מרודפיו.
הוא וברוב חייליו ברחו לבוליביה. שם התחבר לקומוניסטים ונסע למוסקבה. כשחזר באמצע שנות ה‑30 כבר היה חבר המפלגה הקומוניסטית.
פרסטס עמד בראש ה‑ANL, חזית מאוחדת (קבוצה פוליטית משותפת) שהתנגדו לנשיא ז'טוליו ורגאס ולפשיזם שהתעורר אז. ורגאס הוציא את ה‑ANL אל מחוץ לחוק, והקבוצה התארגנה גם באופנים מזוינים.
פרסטס ואשתו אולגה בנאריו נתפסו. היא הוסגרה לנאצים ונרצחה במחנה ראוונסבריק; הוא נכלא עד 1945 וקיבל חנינה. לאחר השחרור המשיך להנהיג את המפלגה הקומוניסטית בברזיל עד שנות ה‑70.
פרסטס הפך לדמות אגדית, שמייצגת גם את הגיבור המסתער וגם את הקדוש המעונה. ז'ורז' אמאדו כתב עליו ביוגרפיה ב‑1942, שתורגמה לעברית ב‑1953.
לואיס קרלוס פרסטס (1898, 1990) היה מנהיג מברזיל.
בשנות ה‑20 הצטרף לקבוצה שנקראה טננטס (קצינים צעירים בצבא). הוא הוביל מצעד חיילים כדי לקבל תמיכה מהכפרים.
אחרי כמה התנסויות כושלות, הוא ברח לבוליביה. שם פגש קומוניסטים (אנשים שרוצים יותר שוויון ברכוש) ונסע למוסקבה.
כשחזר באמצע שנות ה‑30 הוא היה חבר במפלגה הקומוניסטית. הוא הוביל קבוצה גדולה בשם ANL (חזית מאוחדת נגד הממשלה). השלטון הוציא אותה מחוץ לחוק והקבוצה המשיכה לפעול גם באמצעים צבאיים.
פרסטס ואשתו אולגה נתפסו. אולגה הועברה לנאצים ונפטרה במחנה ראוונסבריק. פרסטס נכלא עד 1945 ואז שוחרר.
הוא הנהיג את המפלגה עד שנות ה‑70 ונחשב לדמות אגדה. הסופר ז'ורז' אמאדו כתב עליו ספר ב‑1942.
תגובות גולשים