לודז'

לודז' (Łódź) היא העיר השלישית בגודלה בפולין. היא נמצאת במרכז המדינה, מדרום־מערב לוורשה, ובירת מחוז לודז'. במאה ה־19 הפכה לודז' מכפר קטן למרכז תעשייתי בתחום הטקסטיל, ועד מהרה קיבלה את הכינוי "מנצ'סטר הפולנית" בגלל התעשייה הענפה. תושבים יהודים תרמו רבות לפיתוח העיר.

העיר נזכרת לראשונה ב־1332. ב־1423 קיבלה זכויות מגדבורג, אך עד המאה ה־18 נותרה התיישבות קטנה. במאה ה־16 היו בה פחות מ‑800 תושבים, רובם חקלאים. לאחר החלוקה השנייה של פולין ב־1793 עברה לולדן לפרוסיה, ובהמשך הוזכרה כחלק מדוכסות ורשה ולבסוף כחלק מפולין הקונגרסאית תחת שלטון רוסי.

בתוכנית של 1815 תכננו לחדש את העיר. ב־1816 הוענקו קרקעות למהגרים גרמנים, והפיתוח המהיר החל. ב־1825 נפתח מפעל הכותנה הראשון. הגירה רבה מאירופה, בעיקר מבוהמיה ושלזיה, הביאה לבניית מפעלים ולגידול אוכלוסייה. עד 1873 האוכלוסייה הכפילה את עצמה כמעט בכל עשור.

לודז' הייתה מעורבת תרבותית: פולנים, גרמנים ויהודים חיו ועבדו בה. ב־1865 נפתח קו הרכבת הראשון, וב־1898 הופיעה בעיר הרכבת החשמלית הראשונה בפולין. תנועות סוציאליסטיות חזקות פעלו בעיר; שביתה גדולה ב־1892 וההתקוממות של 1905 הראו את המתחים החברתיים.

לאחר קבלת העצמאות ב־1918 חזרה לודז' לפולין. ב־1922 הפכה לבירת מחוז לודז'. בתקופת בין־המלחמות נשארה עיר רב־תרבותית; מפקד 1931 ציין כ־604,470 תושבים, כשכמחצית פולנים וכשליש יהודים.

בין 1860 ל־1910 הגיעו אל העיר יהודים רבים. רבים מהם היו דור ראשון או שני בעיר. פעלו בה קהילות חסידיות חשובות כגון גור, אלכסנדר, ראדזין וחב"ד, עם ישיבות ובתי מדרש. בין 1931 ל־1940 התקיימה חוות הכשרה להכנת חלוצים לעלייה ארצה (לארץ ישראל).

במהלך הפלישה הגרמנית נכבשה לודז' ב־8 בספטמבר. הנאצים סיפחו את העיר לגרמניה ונקראה Litzmannstadt. בתוך העיר הקימו את גטו לודז', גטו הוא אזור שבו כלאו את היהודים בזמן המלחמה, והוא אוכלס בלמעלה מ־200,000 יהודים. כאשר הגרמנים גירשו יהודים להשמדה, הובאו לתוכו יהודים מאזורי‑סביבה. הגטו היה אחד הגדולים והאחרונים שהושמדו; בסוף אוגוסט 1944 נותרו כ‑900 איש בלבד. בסביבה הוקמו גם מחנות לרוצחי המונים ולכלואים אחרים. בחודש ינואר 1945 רוב האוכלוסייה הגרמנית ברחה, וכוחות הצבא האדום נכנסו לעיר ב־18 בינואר.

אחרי המלחמה מנהה לודז' פחות מ‑300,000 תושבים, אך מספר זה גדל כשפליטים חזרו לעיר. עד 1948 שימשה העיר לשירותי ממשל דה־פקטו, עד שבורשה נבנתה מחדש. תחת המשטר הקומוניסטי נאמדו חברות פרטיות ונטשטו; בשנות השמונים היו התקוממויות גדולות, וב־1981 נערכה שביתת רעב של כ־50,000 מוחים. בשנות התשעים חלו שינויים כלכליים והרבה מפעלים חזרו לידי בעלות פרטית. כיום פועל מרכז הקהילה היהודית מבית קרול גבהארדט.

לודז' נסמכה במשך עשורים על תעשיית הטקסטיל (טקסטיל = בדים ובגדים). ב־1840 הייתה אוכלוסייתה כ‑13,000; עד 1913 צמחה ליותר מחצי מיליון. לפני מלחמת העולם הראשונה הייתה אחת הערים הצפופות בעולם. בתחילת שנות ה־90 קרסה תעשיית הטקסטיל המקומית, ורבים מהמפעלים נסגרו. עם זאת, חברות קטנות ממשיכות לייצר טקסטיל ולייצא למדינות סמוכות.

מיקומה המרכזי הפך אותה לצומת לוגיסטי. שני כבישים ראשיים, A1 ו‑A2, צפויים להצטלב צפונית לעיר. שדרוגי רכבת בוצעו ב־2009 והקטינו את משך הנסיעה לוורשה. חברות זרות פתחו בה סניפים; ביניהן דל הודיעה ב־2009 על העברת ייצור ללודז'. עד ינואר 2009 נמשכו לערים כ‑980 חברות זרות. שיעור האבטלה ירד ל‑6.5% בדצמבר 2008 לעומת 20% לפני ארבע שנים. ב־2008 תוצר לנפש עמד על כ‑123.9% מהממוצע הפולני.

ללודז' יש שמונה־עשרה ערים תאומות והסכמי שיתוף פעולה בינלאומיים.

לודז' היא עיר במרכז פולין. זו העיר השלישית בגודלה במדינה.

לודז' הייתה כפר קטן לפני הרבה שנים. העיר נזכרת כבר ב־1332. במשך הזמן היא גדלה מאוד.

במאה ה־19 הגיעו אנשים מרחבי אירופה לבנות מפעלים. המפעלים ייצרו בדים ובגדים. טקסטיל, זה בדים ובגדים. אנשים קראו לעיר "מנצ'סטר הפולנית" בגלל הפעילות הזו.

הגיעו לעיר גרמנים, פולנים ויהודים. ב־1825 נפתח מפעל כותנה ראשון. ב־1865 הובילה הרכבת אנשים ומוצרים לעיר. הרכבת, קטר ושבילי ברזל.

בעיר חיו יהודים רבים. היו בה קהילות חסידיות כמו גור, אלכסנדר, ראדזין וחב"ד. לכל קהילה היו בתי תפילה ולימוד. בין 1931 ל־1940 פעל במקום מרכז להכנה לעלייה ארצה. עלייה ארצה, נסיעה לארץ ישראל.

במלחמת העולם השנייה נכבשה לודז' על ידי הנאצים. הם הקימו גטו בעיר. גטו, מקום שבו כלאו את היהודים בזמן המלחמה. לגטו הובאו למעלה מ‑200,000 אנשים. אחרי המלחמה רוב היהודים מהגטו לא חזרו.

האוכלוסייה של העיר קטנה אחרי המלחמה, אבל אחר כך החלו לחזור אנשים. לודז' היתה קצרות זמן בירת פולין בגלל שהורסת ורשה.

לודז' ידועה בתעשיית הטקסטיל. לפני מלחמת העולם הראשונה גדלה מאוד. אחרי 1990 רוב המפעלים נסגרו. היום עדיין יש מפעלי טקסטיל קטנים וחברות זרות שעובדות בעיר.

ללודז' יש שמונה־עשרה ערים תאומות בחו"ל.