לומה

לומה היא בירת טוגו ומתגוררים בה כ-837,437 תושבים (2010).
העיר שוכנת בדרום‑מערב טוגו לחוף מפרץ גינאה, סמוך לגבול עם גאנה. היא מרכז השלטון, התעשייה והמסחר של המדינה.
הנמל של לומה חשוב לייצוא. ממנו מייצאים בעיקר קפה, קקאו, תמרים וכותנה. בעיר יש גם בתי זיקוק, מפעלים שמחדשים שמנים ודלקים.
בלומה נמצאת אוניברסיטת לומה. בעיר נמצאים גם משרדים של הקהילה הכלכלית של מדינות מערב אפריקה (ארגון שמקשר בין מדינות באזור).
העיר נוסדה במאה ה‑18 בידי אנשי שבט האווא. היא הפכה לבירת טוגו בסוף המאה ה‑19.
ב־1897 כבשו הגרמנים את האזור והעבירו את הבירה לאנצ'ו. ב־1914, במלחמת העולם הראשונה, כבש הצבא הצרפתי את העיר.
ב־28 בפברואר 1975 נחתם בלומה הסכם כלכלי בין האיחוד האירופי ל־46 מדינות מאפריקה, הקריביים ואוקיינוס השקט. ההסכם נקרא ועדת לומה הראשונה.
לומה היא עיר נמל חשובה. היא כוללת אזור סחר חופשי שנפתח ב־1968. הנמל מייצא בעיקר קפה, קקאו, כותנה ותמרים למדינות שכנות.
בעיר נמצאת אוניברסיטת לומה.
העיר מחוברת דרך נמל התעופה הבינלאומי לומה‑טוקויין.

לומה היא עיר הבירה של טוגו. גרו בה כ־837,437 אנשים ב־2010.
היא ליד הים, במפרץ גינאה, קרובה לגאנה. בעיר יש נמל (מקום לספינות). מהנמל יוצאים קפה, קקאו ותמרים.
בלומה יש גם בתי זיקוק (מפעלים שמכינים דלק) ואוניברסיטה (מקום שבו לומדים סטודנטים).
לומה נוסדה במאה ה‑18 על ידי שבט האווא. סוף המאה ה‑19 היא הייתה בירת טוגו.
בשנת 1897 הגרמנים הגיעו לאזור. ב־1914 העיר נכבשה על ידי הצרפתים.
ב־1975 נחתם בעיר הסכם בין האיחוד האירופי לקבוצת מדינות ממספר אזורים. ההסכם נקרא ועדת לומה הראשונה.
העיר היא מרכז מסחר. יש בה אזור סחר חופשי שנפתח ב־1968. הנמל מייצא תוצרת חקלאית למדינות שכנות.
בישיבה בעיר נמצאת אוניברסיטת לומה (מקום לימוד גבוה).
יש בעיר נמל תעופה בינלאומי בשם לומה‑טוקויין.