יוהאן לודוויג "לוץ" גראף שוורין פון קרוזיק (1887, 1977) היה פוליטיקאי גרמני שמרן. כיהן כשר האוצר בסוף רפובליקת ויימאר ובהמשך לאורך כל שלטון המפלגה הנאצית.
נולד בראטמנסדורף ונודע בכינוי 'לוץ'. למד משפטים ומדע המדינה בהאלה, בלוזאן ובאוקספורד. במלחמת העולם הראשונה שירת בצבא והגיע לדרגת אובר-לויטננט (סגן). קיבל את צלב הברזל, עיטור צבאי.
ב־1918 נישא לברונית ארנגרד פון פלטנברג. לזוג נולדו ארבעה בנים וחמש בנות. ב־1925 אימץ את שם דודו והוסיף את התואר 'גראף' (רוזן).
כנוטרלי מבחינה מפלגתית, מונה לשר האוצר ב־1932. שמר בתפקידו גם תחת הקנצלרים שבאו אחר כך ובמהלך תקופת הנאצים.
ב־1933 חתם על חוקים שהוציאו את היהודים מהחיים הכלכליים של גרמניה. בזמן המלחמה הוא היה מעורב בארגון הניצול הכלכלי של השטחים הכבושים במזרח. ב־1945 פרסם טורים שבהם השתמש בביטוי "מסך הברזל" (הקו המחלק את אירופה), מושג שאחר כך אימץ וינסטון צ'רצ'יל.
ב־1 במאי 1945, אחרי התאבדותו של יוזף גבלס, מונה לראש השרים בממשלת פלנסבורג, ממשלה זמנית שניסתה לשמור על רציפות שלטונית. הממשלה ניסתה לשאת ולתת על שביתת נשק מול בעלות הברית המערביות, אך לא הוכרה. חבריה נתפסו על ידי כוחות בריטיים ב־23 במאי 1945.
בשנת 1949 נשפט במשפט השגרירים. נמצא אשם בביזת רכושם של מגורשים יהודים, הורשע בפשעי מלחמה ונידון לעשר שנות מאסר. ריצה חלק מעונשו בכלא לנדסברג ושוחרר בינואר 1951 במסגרת גל חנינות.
אחרי שחרורו פרסם כמה ספרים על מדיניות כלכלית וגרסאות של זכרונותיו. נפטר באסן בשנת 1977, בגיל 89.
יוהאן לודוויג "לוץ" גראף שוורין פון קרוזיק (1887, 1977) היה פוליטיקאי מגרמניה.
נולד בראטמנסדורף. למד משפטים (=חוקים) ומדע המדינה (=איך מנהיגים מדינות). שירת בצבא במלחמת העולם הראשונה. היה בדרגה אובר-לויטננט - דרגה כמו סגן. קיבל את צלב הברזל, אות כבוד צבאי.
התחתן ב־1918 והיו לו תשעה ילדים. ב־1925 אימץ את שם דודו והוסיף את התואר גראף - רוזן.
היה שר האוצר, כלומר האחראי על כספי הממשלה. מונה לתפקיד ב־1932 והמשיך גם בתקופת הנאצים.
בשנת 1933 חתם על חוקים שהוציאו יהודים ממקומות עבודה ועסקים. בזמן המלחמה עזר לנצל כלכלית שטחים שנכבשו במזרח.
ב־1 במאי 1945 מונה לראש ממשלת פלנסבורג. זאת הייתה ממשלה קצרה אחרי מות כמה מנהיגים. הממשלה לא הוכרה וחבריה נתפסו על ידי חיילים בריטיים.
ב־1949 נשפט. הורשע בגזל רכוש של יהודים ונשלח לכלא לעשר שנים. שוחרר ב־1951. כתב ספרים אחרי שחרורו ונפטר ב־1977 באסן.
תגובות גולשים