לוצרן (קנטון)

לוצרן (בגרמנית: Luzern) היא קנטון (מחוז) במרכז שווייץ. בירתו היא העיר לוצרן, שגם נושאת את אותו השם.

קנטון לוצרן נמצא בלב שווייץ. שני נהרות חוצים אותו: רויס וקליינה אמה. במזרח הוא גובל בימת ארבעת הקנטונים. רוב שטחו שוכן למרגלות האלפים השווייצרים. הנקודה הגבוהה ביותר בקנטון היא בגובה 2,350 מטר. השטח הכולל הוא 1,493 קמ"ר.

הקנטון מורכב מטריטוריות שאותן רכשה העיר לוצרן בהדרגה עד 1415, באמצעות הסכמים, כיבושים וקניות. לוצרן הצטרפה לאיחוד השווייצרי ב-1332. בשנים 1841, 1847 ניסתה לוצרן להיפרד מהאיחוד, אך הובסה. ב-1848 שבה והצטרפה מחדש כחברה מלאה באיחוד.

כ־90% משטח הקנטון מיועד לעיבוד חקלאי. חקלאות היא מקור פרנסה מרכזי, עם דגנים, פירות ובקר כפריטים חשובים. לצד החקלאות קיימת תעשייה משמעותית בתחום הטקסטיל, מכונות, נייר, עץ וטבק. גם תיירות חשובה: מבקרים מגיעים לאלפים ולנופים. בנוסף, מסלולי תחבורה מהצפון לדרום בשווייץ עוברים כאן.

נכון לדצמבר 2014 חיו בקנטון כ־394,604 תושבים. 18.1% מהאוכלוסייה הם אזרחים זרים, ושיעורם הגדול ביותר מגיע מאירופה. רוב התושבים דוברים גרמנית (91%). מבחינה דתית, רובם הכריזו על עצמם כקתולים, ואחרים שייכים לכנסייה הרפורמית ולכנסיות נוספות. בקנטון חיים כ־400 יהודים, וקיים בית חב"ד בניהול הרב חיים דרוקמן.

לוצרן (Luzern) היא קנטון. קנטון זה הוא כמו מחוז במדינה. הבירה קוראים לה גם לוצרן.

לוצרן נמצאת במרכז שווייץ. שני נהרות זורמים בה: רויס וקליינה אמה. במזרח יש את ימת ארבעת הקנטונים. ההרים של האלפים קרובים מאוד. המקום הגבוה ביותר הוא בגובה 2,350 מטר. שטח הקנטון 1,493 קמ"ר.

לוצרן הצטרפה לאיחוד השווייצרי ב-1332. עד 1415 העיר הרחיבה את שטחה בדרכים שונות.
בשנים 1841, 1847 ניסתה להיפרד, אך הוחזרה לאיחוד ב-1848.

כמעט כל השטח מתאים לחקלאות. זהו מקור פרנסה חשוב. מגדלים דגנים, פירות ויש גם בקר. יש גם מפעלים לטקסטיל, מכונות ונייר. תיירים מגיעים להציץ בהרים ובנופים.

בשנת 2014 חיו בלוצרן כ-394,604 אנשים. 18.1% היו זרים, רובם מאירופה. רוב האנשים מדברים גרמנית. יש קהילה קטנה של יהודים, כ-400 נפשות, ובית חב"ד פעיל.