לוקינו ויסקונטי

לוקינו ויסקונטי, דוכס מודרונה (2 בנובמבר 1906, 17 במרץ 1976) היה במאי תיאטרון, במאי קולנוע וסופר איטלקי, ונחשב לאחד מאבות הנאו-ריאליזם האיטלקי. נאו-ריאליזם (תנועה קולנועית שמציגה את חיי האנשים הפשוטים) הדגיש סצנות יומיומיות ודמויות רגילות.

נולד למשפחת אצולה עשירה במילאנו. בגיל 30 עבר לפריז והחל לעבוד בקולנוע כעוזר במאי שלישי אצל ז'ן רנואר בסרט Une partie de campagne (1936). אחרי סיור קצר בארצות הברית והיכרות עם הוליווד, חזר לאיטליה והיה שוב עוזרו של רנואר ב-La Tosca (1939). הפקת הסרט הופסקה בשל מלחמת העולם השנייה והושלמה מאוחר יותר על ידי הבמאי הגרמני קרל קוך.

השתתף ב"סלוטו" של ויטוריו מוסוליני יחד עם יוצרים כמו רוברטו רוסליני, ומכיוון זה אולי פגש גם את פדריקו פליני. יחד עם ג'אני פוצ'יני, אנטוניו פייטרנג'לי וג'וזפה דה סנטיס כתב וביים את אובססיה (Ossessione, 1943). אובססיה נחשבת לסרט הנאו-ריאליזם האיטלקי הראשון, ועיבוד לא רשמי לרומן של ג'יימס מ. קיין "הדוור מצלצל פעמיים".

ב-1971 ביים את מוות בוונציה (Death in Venice). הסרט כיכב דירק בוגארד בתפקיד גוסטב פון אשנבך, מוזיקאי מצליח, שמתאהב בנער יפהפה בשם טאדז'ו, שגולם על ידי ביורן אנדרסן. בספר של תומס מאן הדמות היא סופר, והבמאי שינה את המקצוע לסיבה אמנותית.

היה גם במאי תיאטרון מפורסם. בין 1946 ל-1960 ביים הופעות רבות של קבוצת רינה מורלי-פאולו סטופה עם ויטוריו גסמן. ב-1957 החיה מחדש את האופרה של גאטנו דוניצטי, "אנה בולנה", בלה סקאלה בכיכובה של מריה קאלאס.

נפטר ברומא בגיל 69.

לוקינו ויסקונטי, דוכס מודרונה (1906, 1976). דוכס (תואר אצול). הוא היה במאי סרטים ותיאטרון מאיטליה.

נולד במשפחה עשירה במילאנו. בגיל 30 עבר לפריז. שם עבד כעוזר במאי אצל הבמאי ז'ן רנואר. לאחר סיבוב קצר בארצות הברית חזר לאיטליה.

ב-1943 ביים ועזר לכתוב את הסרט אובססיה. זה נחשב לסרט הראשון בנאו-ריאליזם (סגנון שמראה את חיי האנשים הרגילים). הסרט התבסס בעקיפין על הספר "הדוור מצלצל פעמיים" של ג'יימס מ. קיין.

ב-1971 ביים את מוות בוונציה. דירק בוגארד שיחק את גוסטב פון אשנבך, מוזיקאי מפורסם. הוא מתאהב בנער יפה בשם טאדז'ו, שמגלם ביורן אנדרסן.

ויסקונטי גם ביים הצגות ותזמורות. ב-1957 העלה את האופרה "אנה בולנה" של דוניצטי בלה סקאלה. מריה קאלאס הופיעה בה.

הוא נפטר ברומא בגיל 69.