לזר קגנוביץ'

לזר (אלעזר) מויסביץ' קגנוביץ' נולד ב-22 בנובמבר 1893 בכפר קאבאני באזור קייב למשפחה יהודית ענפית. עזב את הלימודים בגיל 14 ועבד במקצועות מלאכה. הצטרף לבולשביקים (המפלגה הקומוניסטית שהובילה את המהפכה) ב-1911. בתקופה של 1917 הנהיג מיליציה ב סאראטוב והשתתף במרד בהומל במהפכת אוקטובר.

קגנוביץ' היה דמות בכירה במערכת הסובייטית. בשנים 1935, 1944 שימש כקומיסר העממי לתחבורה, ובתקופות נוספות כקומיסר לתעשיות שונות. בתקופת המלחמה הוא ארגן את פינוי התעשייה ממזרחי ברית המועצות. בין יולי לנובמבר 1941 פונו 1,523 מפעלי תעשייה, מהם 1,360 מפעלי צבא, ויותר מ‑12 מיליון אנשים הועברו מזרחה. הפינוי דרש בכלל כ-5 מיליון קרונות רכבת, ומנע הפסדים קשים בתעשייה ובכוח האדם.
בעשורים שלפני המלחמה קגנוביץ' לקח חלק בתכניות החומש ובקולקטיביזציה (מיזוג חוות חקלאיות לחוות גדולות). צעדים אלו הובילו לרעב הגדול באוקראינה (הולודומור), שבו מתו מיליוני אוקראינים.
בקיץ המלחמה היה בין החותמים על הוראות הקבינט שקשורות לטבח יער קאטין, שבו הוכו ונשחטו קצינים פולנים.

ב-1949 גל אנטישמיות פגע גם בו, וה-NKVD (המשטרה הסודית) שקל לחקור אותו. סטלין מנע חקירה. לאחר מותו של סטלין איבד כוחו של קגנוביץ' בהדרגה. ב-1957, כשהנהיג ניקיטה חרושצ'ב את המפלגה, הואשם כחבר בקבוצה אנטי-מפלגתית והודח. לאחר ההדחה נשלח לנהל מפעלים בעיר אסבסט, וב-1961 הופסקה חברותו במפלגה.
לקגנוביץ' הותר לחזור למוסקבה רק אחרי הדחת חרושצ'ב. חי שם כפרט עצמאית וקיבל פנסיה רווחת. נפטר ב-25 ביולי 1991 בגיל 97.

היה נשוי למריה פריבורוטסקי. הייתה להם בת ביולוגית אחת, מאיה (1923, 2001), ובן מאומץ, יורי (1931, 1976). מאיה הוציאה ב-1997 ספר זיכרונות על אביה.

בקיץ 1987 התפרסם בארה"ב ספר שטען על קשר משפחתי של המחבר עם קגנוביץ' והאשים אותו בפעולות קשות, כולל חלקיות ברעב ובטיהורים. בני משפחת קגנוביץ' הכחישו את הטענות וטענו שהמחבר אינו קרוב משפחה ואינו ראיין את לזר.

לזר קגנוביץ' נולד ב-1893 במשפחה יהודית. הוא הפסיק ללמוד צעיר ועבד במלאכה. ב-1911 הצטרף למפלגה הבולשביקית. ב-1917 עמד בראש קבוצות מקומיות בזמן המהפכה.

קגנוביץ' היה שר התחבורה של ברית המועצות. כשהגרמנים תקפו ב-1941, הוא ארגן את העברת המפעלים והמכונות למקום בטוח במזרח. מעל למיליון עובדים ומשפחותיהם נסעו במעבר המפעלים. בזכות הפינוי נעו אנשים והמכונות הוכלו להמשיך לעבוד הרחק מהקרבות.
בקיץ ה-30 של המאה ה-20 הוא עבד על שינויים בחקלאות שנקראו קולקטיביזציה. השינויים האלו גרמו לרעב גדול באוקראינה. רעב זה כונה הולודומור ומתו בו אנשים רבים.

לאחר מותו של סטלין איבד קגנוביץ' את תפקידיו. ב-1957 הוא הועבר לעבודות במקום אחר, וב-1961 הפסיק להיות חבר במפלגה. הוא חזר למוסקבה אחרי שנות ה-60 ונפטר ב-1991 בגיל 97.

היה נשוי והיו לו שתי ילדים, בת בשם מאיה ובן מאומץ בשם יורי. מאיה הוציאה ספר זיכרונות על אביה ב-1997.