לזרוס

לָזַרוּס (מהשם העברי אלעזר) מוזכר במסורת הנוצרית כאדם שישו הקים לתחייה. הנס נחשב לאחד הנסים המרכזיים שישו עשה.

ב"בשורה על פי יוחנן" מסופר שישו הגיע לכפר בית עניה. שם חיו אלעזר ואחיותיו, מרתא ומרים. מרתא משחה את רגלי ישוע בתמרוקים יקרים. לאחר שישוע עזב חלה אלעזר. ישו התמהמה וחזר רק אחרי שמותו של אלעזר, ארבעה ימים לאחר מכן. מרתא באה אליו בתלונה; בעקבות כך אירע נס התחייה.

הסיפור בבשורה על פי יוחנן שונה מסיפורים דומים בבשורות הסינופטיות. כאן ישוע מאפשר את מותו של אלעזר במטרה שהתחייה תעורר אמונה באנשים ובמסר שהוא מביא. בתשובת ישו למרתא נכללות מלים שנאמרות עד היום בתפילת האשכבה בנצרות.

על פי מסורות מאוחרות אלעזר חי עוד שנים רבות והפך לבישוף (מנהיג בכנסייה) חשוב. יש המאמינים שעצמותיו הועברו לאירופה בתקופות הביניים, וחלק מאמינים שמעמדו הרוחני מקנה לו מעין עמידות בפני המוות עד לביאת המשיח.

בעיירה אלעזריה (בית עניה) שוכן על פי המסורת קברו. באתר היו כנסיות במשך מאות שנים. במאה ה-16 הוקם שם מסגד, ובמאה העשרים נבנו כנסיות קתולית ואורתודוקסית בסמוך לקבר.

בלרנקה (קיטיון) ישנה כנסייה יוונית‑אורתודוקסית מסוף המאה ה-9 הקרויה על שמו. לפי המסורת, לאחר התחייה אלעזר ברח לקפריסין, מונה לראש הקהילה המקומית על ידי פאולוס וברנבא, חי כעבור שלושים שנה ונקבר שם שוב. הכנסייה עומדת על קברו ונחשבת לאתר מרכזי בעיר.

במסורת המזרחית האורתודוקסית מצוין "שבת אלעזר" שמונה ימים לפני הפסחא, כיום החגיגות והמנהגים משתנים לפי אזורים. ביוון ובקפריסין אופים לחם מיוחד בדמות אלעזר עטוף בתכריכים. בסרביה נוהגים לקשור ענפי ערבה עם פעמונים. בבולגריה מקיימים טקס לזרובן (Lazaruvane): נערות בשם לזרקי עוטות זרים, שרות ומאחלות ברכות; יש גם מנהגים שמנבאים מי תתחתן ראשונה.

לזרוס (שמו בעברית אלעזר) היה איש שלפי המסורת הנוצרית מת וחזר לחיים בזכות ישו. זהו אחד הנסים המפורסמים של ישו.

בכפר בית עניה גרו אלעזר ושתי אחיותיו, מרתא ומרים. כשהוא חלה, ישו התמהמה לחזור. אלעזר מת, וישו חזר לבית ארבעה ימים אחרי המוות. אז ישו החיה את אלעזר והביאו לחיים.

התחייה של אלעזר גרמה לרבים להאמין בישו יותר. בבשורה על פי יוחנן הסיפור מוצג כדי להראות את כוחו של ישו.

בבית עניה יש מסורת שאומרת שקברו של אלעזר נמצא שם. בלרנקה שבקפריסין עומדת כנסייה עתיקה, שאומרים שנבנתה מעל מקום קבורתו השני.

בכנסייה האורתודוקסית מציינים "שבת אלעזר" לפני הפסחא. ביוון ובקפריסין אופים לחם דמוי אלעזר. בבולגריה נערות עושות טקס שנקרא לזרובן, שרות ועושות שמחה לקראת האביב.