הרב ד"ר אריה ליפמן (ליאו) בק (23 במאי 1873, 2 בנובמבר 1956) היה רב ומלומד יהודי־גרמני. הוא נחשב למנהיג המרכזי של היהדות הליברלית (רפורמית) בגרמניה בזמן השלטון הנאצי והשואה.
בק נולד בשנת 1873 בעיר ליסה בפרוסיה. משפחתו הייתה דתית; אביו, הרב ד"ר שמואל בק, כתב עבודות על ההיסטוריה היהודית. בק למד בבתי מדרש משפיעים בגרמניה ובאוניברסיטת ברלין, וקיבל תואר דוקטור. בגיל צעיר שימש כרב בכמה ערים ובסוף הגיע לברלין. בזמן מלחמת העולם הראשונה שירת כרב בצבא הגרמני ועוטר בצלב הברזל.
אחרי עליית הנאצים לקח בק על עצמו תפקיד במוסדות היהודים בגרמניה. הוא היה ראש הנציגות הארצית של היהודים הגרמנים (Reichsvertretung der Deutschen Juden). למרות שנאסר עליו להכשר רבנים, המשיך בכך בסתר. הרבה פעמים הוצעו לו דרכים לעזוב את גרמניה, אך הוא סירב ללכת כדי להישאר עם קהילתו.
בינואר 1943 נשלח בק לגטו טרזיינשטט. גטו הוא אזור שבו אסרו על אנשים לצאת. בתחילה עבד בעבודות פיזיות. אחרי יום הולדתו ה־70 התאפשר לו לתת תמיכה רוחנית חולה ולמחותים. הוא העביר שם הרצאות בתחומים רבים, כמו ספרות, היסטוריה ופילוסופיה. הרצאותיו נתנו לאסירים נחמה והחזיקו תקווה. הוא גם הוביל תפילות ושימש כסמכות מוסרית בגטו. בק היה מבין המועדים להשמדה, אך הוא ניצל בטעות של השלטונות ונשאר חי. ב־1945 שוחרר מבין שורדי הגטו.
בשנת 1939 בוטלו בחירות בארגוני היהודים ונקבעה נציגות בידי הנאצים. זה יצר דילמה מוסרית קשה: האם לקבל מינוי כדי לנסות להקל על הסבל, או לסרב ולא לשתף פעולה. בתחילה בק סירב למינוי, אך אחר כך קיבל כדי להגן ולעזור למגורשים. פעולתו עוררה ביקורת מצד ארגונים ואישי ציבור.
בק תמך בציונות (הרעיון של הקמת מדינה ליהודים בארץ ישראל). משנות ה־20 היה פעיל בארגונים שקשורים בבנייה בארץ. עם הקמת מדינת ישראל קיבל את האירוע בהתלהבות, אך הזהיר מפני סיכונים של לאומנות קיצונית.
ספרו המרכזי 'מהות היהדות' (1905) מגן על היהדות כדת שמושתתת על עקרונות מוסריות ומחוברת לחיי היום־יום. בק קידם דיאלוג בין יהדות לנצרות ודרש סובלנות והערכה הדדית. על שמו הוקמו מוסדות חינוך ומחקר בישראל ובגרמניה.
הרב אריה ליפמן (ליאו) בק נולד ב־1873 ונפטר ב־1956. הוא היה רב חשוב בגרמניה.
בק למד תורה ואקדמיה. אביו היה רב וכותב. בק היה רב בערים שונות ושירת גם בצבא במלחמת העולם הראשונה.
כשעלו הנאצים לשלטון, בק עבד למען הקהילה היהודית. הוא נשאר עם האנשים גם כשהיה מסוכן. הוא סירב לעזוב כדי לעזור לקהילה.
ב־1943 נשלח בק לגטו טרזיינשטט. גטו זהו מקום שבו אסרו על אנשים לצאת. שם הוא דיבר להרצאות וקיים תפילות, וניחם חולים ופצועים. רבים שמעו אותו והתחזקו.
הנאצים מינו חברים לנהל חלק מהעניינים. זה היה קשה מבחינה מוסרית. בק קיבל לעזור ולמגן אנשים, אף על פי שחלק חשבו שזה שיתוף פעולה.
בק תמך ברעיון של הקמת מדינה ליהודים בארץ ישראל. הוא עבד בארגונים שעסקו בכך.
בק כתב את הספר 'מהות היהדות' ב־1905. הוא אמר שיהדות מבוססת על מוסר וחיבור לחיים. יש מוסדות חינוך ומחקר שקראו על שמו.
תגובות גולשים