ליאון שטיין (1846 - 15 בפברואר 1926) נולד בביאליסטוק שבפולין להורים דב וחנה. למד בגימנסיה ריאלית בעירו ולהמשך השכלה טכנית בבית ספר בצרפת. עלה לארץ ישראל בשנת 1887 והצטרף לאחיו מנחם, רופא מהחלוצים.
מן המגרש שנרכש עבורו בשכונת נוה צדק הקים שטיין ב-1888 בית מלאכה קטן לעבודות מתכת. המפעל תיקן כרכרות, טיפל במשאבות ותחזק מסילות. בתחילת דרכו עבדו המכונות בעזרת כוח רגלי של הפועלים, כמו במכונות תפירה של התקופה.
לשטיין הצטרף שותף מקצועי, גדליהו וילבושביץ. השותפות הוסיפה אגף יציקות ברזל וברונזה לייצור חלקים לשאיבת מים ולחישוקי עגלות. בהמשך הובאה מכונת קיטור למפעל, ואחר כך הוחלף הקיטור במנוע קרוסין, מנוע שרץ על דלק קרוסין.
אחד האתגרים הכי גדולים לפרדסנות בארץ היה שאיבת מים מעומק רב. משאבות ישנות היו מוגבלות והשאיבה הסיחה חול וסתמה את הצינורות. בשיתוף עם אבא נאמן, שטיין פיתח אמצעי סינון שהפחית את בעיית החול והפך שאיבה רציפה לאפשרית.
השכלולים של שטיין והחידושים במנועים העלו את קצב השאיבה מיחידות בודדות של מים לשעות, עד לכמות גדולה בהרבה. בתוך כ־14 שנים גדל שטח הפרדסים פי שלושה, והפרדסנות הפכה לענף משמעותי בכלכלה המקומית.
המפעל המשיך לייצר מגוון מכונות, למכות טחנות קמח, מכונות לייצור קרח, שערים ועבודות מתכת נוספות. בין 1905 ל־1909 גדל צוות העובדים ממספרים עשרות למאה וחמישים. נוספו מגרשים וסניף בפתח תקווה, ותוצרת יצאה גם למדינות סמוכות.
בשנת 1894 האיר המפעל הצגה מקומית ראשונה של המחזה "שולמית" מאת אברהם גולדפדן. ההצגה כללה את השחקנית אולגה סלוצקין ותזמורת מוקדמת בארץ.
שטיין השקיע במפעל את כל ממונו. ניסיונות לגייס משקיעים והקמת חברה ציבורית לא פתרו את הבעיות הכספיות. סכסוך עם פועלים ולחץ בנקיאלי להחזר חובות הביאו לפשיטת רגל. בדיעבד נמצא כי הציוד והמלאי היו שווים יותר מהחובות, אך הבנק סירב לשנות את תנאי ההחזר.
מנהל הבנק זלמן דוד ליבונטין הודה מאוחר יותר בצערו על התרומה להתמוטטות המפעל, וציין את תרומתו של שטיין ליישוב. לאחר הפשיטה רכש את המפעל מרדכי אמיתי, פקידו של שטיין, שהמשך דרכו כללה פיתוח משאבות צנטריפוגליות בארץ.
על שמו של ליאון שטיין נקרא רחוב בחיפה. החוקר שמואל אביצור ראה בשטיין דמות מרכזית במהפכה התעשייתית הראשונה בארץ ישראל.
ליאון שטיין נולד בביאליסטוק בפולין בשנת 1846. למד גם בבית ספר טכני בצרפת. עלה לארץ ישראל ב-1887.
בשנת 1888 פתח שטיין בית מלאכה קטן בשכונת נוה צדק. שם תיקן כלים מתכתיים ותיקן משאבות. משאבה היא מכשיר שמוציא מים מבאר.
שטיין עבד עם שותף בשם גדליהו וילבושביץ. הם הוסיפו יציקות ברזל לעשות חלקים למכונות ולמשאבות.
הם הביאו מכונות חזקות יותר. אחר כך היו מנועים שקראו להם "מנוע קרוסין". זהו מנוע שרץ על דלק שנקרא קרוסין.
שטיין המציא דרך לסנן חול לפני שהוא נכנס למשאבות. סינון הוא מסנן שמוחק חלקיקים לא רצויים. זה עזר לשאוב מים מעומק רב בלי להסתם.
בזכות המצאותיו גדל ענף הפרדסנות. הפרדסים גדלו והפכו למשגשגים.
בשנת 1894 התקיימה במפעל הצגה של המחזה "שולמית". זו היתה הופעה חשובה של תרבות בארץ.
בסוף המפעל נפל לקשיים כלכליים ונמכר. המפעל המשיך לפעול עם בעלים חדשים.
יש רחוב בחיפה שנקרא על שמו של ליאון שטיין.
תגובות גולשים