ליטא המרכזית (בפולנית: Republika Litwy Środkowej) נוצרה אחרי מלחמות וריבויים אתניים באזור וילנה. אזורים אלו היו תחת שלטון רוסי עד המאה ה-19. השפות והזכויות של פולנים וליטאים הוגבלו בתקופות אלו. מפקדי האוכלוסין נותנים תמונה מעורבת של הרכב התושבים, אך מפקד האימפריה הרוסית מ-1897 נחשב מדויק יחסית.
בתקופה שלאחר מלחמת העולם הראשונה התפתח קרב כוח בין פולין, רוסיה הסובייטית וליטא על השליטה בוילנה ובסביבתה. במהלך המלחמה הפולנית-סובייטית השטח עבר מיד ליד כמה פעמים. אחרי התבוסה הסובייטית בקרב על ורשה בקיץ 1920 נסוגה ברית המועצות מהאזור.
ב-8 באוקטובר 1920 נכנס הגנרל לוציאן ז'ליגובסקי לווילנה ב״מרד מסודר״ בשל הוראת גנרל יוזף פילסודסקי. ז'ליגובסקי הכריז על הקמת הרפובליקה של ליטא המרכזית ב-12 באוקטובר 1920. זו הייתה מדינה בפועל בשליטת פולין, ולעיתים מתוארת כ״ממשלת בובות״, גוף שנשלט על ידי כוח חיצוני.
המדינה קבעה חוקים בסיסיים ובית משפט זמני. סמלים הוצגו ששילבו סמלים פולניים וליטאיים, כדי להדגיש קשרים היסטוריים בין שתי האומות.
ניסיונות תיווך בוצעו על ידי חבר הלאומים בבריסל. הוצעו תוכניות שונות לפתרון, כולל רעיונות לאוטונומיה, מצב שבו אזור שומר על חוקים פנימיים מסוימים. מדיניות השיחות נתקעה בגלל דרישות סותרות של פולין וליטא.
הבחירות שנקבעו ב-1922 נעשו בעיצומו של החרם הליטאי. חרם הוא סירוב להשתתף כאות מחאה. התוצאה הושפעה מהחרם, והפרלמנט המקומי תמך ברובו בסיפוח לפולין. הפרלמנט הפולני אישר את האיחוד במרץ 1922, וליטא המרכזית שולבה בפולין.
לימים בית הדין בהאג קבע ב-1931 שהסיפוח היה הפרה של החוק הבינלאומי. תחת לחץ בין-לאומי, ליטא הכירה בשינויי הגבול ב-1938. ב-10 באוקטובר 1939 הועברה וילנה לליטא, ורוב שטחי ליטא המרכזית נמסרו לרפובליקה הסובייטית הבלארוסית. היום רוב השטח הוא חלק ממדינת בלארוס העצמאית.
וילנה וסביבתה היו אזור שמספר עמים גרו בו. פעם שלטו שם הרוסים. שפות חדרו וציוו על החיים.
לאחר מלחמת העולם הראשונה היו קרבות על הימצאות השטח. הכוחות החליפו שליטה כמה פעמים.
ב-1920 נכנס גנרל פולני לווילנה. הוא הכריז על מדינה חדשה בשם ליטא המרכזית. זו הייתה מדינה שנשלטה למעשה על ידי פולין. "ממשלת בובות" זה שם כשהמקום נשלט על ידי אחרים, לא על ידי התושבים.
ניסו לשפר את העסקה בעזרת שיחות בין מדינות. חלק מהאנשים בליטא סירבו להשתתף בבחירות. בבחירות של 1922 רוב התושבים שהצביעו תמכו בחיבור לפולין. הפולנים קיבלו את האזור והפכו אותו לחלק מפולין.
מאוחר יותר ב-1931 אומרים בבית משפט בינלאומי שזה לא היה חוקי. ב-1939 וילנה חזרה לליטא. רוב השטח של ליטא המרכזית היום שייך לבלארוס.
תגובות גולשים