לייב גלנץ


לייב (לייבל'ה) גלנץ נולד בקייב ב‑1898. הוא גדל במשפחה של חזנים (חזן = איש שמוביל את השירה בתפילה). אביו לימד אותו את שירי החזנות (חזנות = שירי תפילה).

גלנץ תמך בתנועה הציונית כבר כשהיה צעיר. הוא עבר לארצות הברית בשנות ה‑20, וב־1954 עלה לישראל. בתל אביב הוא שר בבית הכנסת "תפארת צבי" ולימד חזנות בבית ספר שהוא פתח. בתחילת 1964 חש ברע על הבמה ונפטר כמה ימים אחרי זה. הוא נקבר בקריית שאול.

המוזיקה של גלנץ לקחה רעיונות מכמה מקומות. הוא קיבל השפעות מהמוזיקה הקלאסית ומהניגונים של עדות ישראל. בהתחלה הלחין בהברה אשכנזית (הגייה של יהודי אירופה), ובהמשך עבר להברה ספרדית (הגייה אחרת). הוא גם הלחין שירים למילים של משוררים כמו ביאליק.

שני שירים שמראים את השינוי שלו הם "שמע ישראל" ו"אהבתי כי ישמע ה'". "שמע ישראל" דרמטי ורגשי. "אהבתי" רגוע ומחשבתי יותר.

השירים שלו מושרים עד היום בקונצרטים ובבתי כנסת.

תגובות גולשים

התגובה תפורסם באתר לאחר אישור המערכת

עדיין אין תגובות. היה הראשון להגיב!