'ליל הברווזים' הוא תרגיל גיוס מילואים (חיילים שנקראים לשירות בעת חירום) שהתרחש ב-1 באפריל 1959.
במהלך כל היום שידרו מהדורות החדשות של 'קול ישראל' שמאוחר יותר תצא "הודעה חשובה ביותר". בשעה 21:00 פורסמה הודעת גיוס פומבי. הוזמנו להתייצבות שלוש יחידות מילואים עם סיסמאות, ביניהן "ברווזי מים". השידור נעשה בעברית ובשמונה שפות נוספות, ללא הבהרה שמדובר בתרגיל.
ההכרזה יצרה בהלה בארץ והגברת מתיחות עם מדינות השכנות. צבאות מצרים וסוריה כוננו, וירדן עלה למצב כוננות. גם בתקשורת באירופה ובארצות הברית דווח על "גיוס כללי" בישראל.
מנחם בגין, מנהיג אופוזיציה, הביע תמיכה בצבא. שר האוצר לוי אשכול התקשר לדוד בן-גוריון, שפרסם התנצלות על אופן הפרסום. ביום הבא דובר צה"ל אמר שזו היתה קריאת אימונים רגילה, שנכתבה כדי לבדוק את מהירות התגייסות המילואים בקריאה פומבית.
בסדרת תעודה נטען שמטרת התרגיל היתה למשוך מטוסי סיור מצריים ולארוב להם. עזר ויצמן הציע את הרעיון. המצרים לא נענו והמטוסים לא הגיעו.
ב-3 באפריל הוגשה הצעת אי-אמון עקב ההכרזה. בן-גוריון כינס את הרמטכ"ל חיים לסקוב וראשי המטכ"ל, והוקמה ועדת חקירה בראשות עו"ד יעקב שמשון שפירא. הוועדה הגישה את מסקנותיה ב-6 באפריל ונטענה בה ביקורת קשה על התנהלות צה"ל.
בעקבות המלצות הוועדה הודח ראש אג"ם, האלוף מאיר זורע. אג"ם (אגף מטה הכללי) הוא תפקיד בכיר בצבא. ראש אמ"ן, האלוף יהושפט הרכבי (אגף המודיעין של צה"ל), יצא לחופשת לימודים ואז פרש. זורע הועבר לפיקוד הצפון; יצחק רבין מונה לראש אג"ם; חיים הרצוג מונה ראש אמ"ן בפעם השנייה.
'ליל הברווזים' קרה ב-1 באפריל 1959. זה היה תרגיל, אימון לצבא. מילואים הם חיילים שקוראים להם כשהמדינה צריכה אותם.
ברדיו אמרו שכל ערב תצא "הודעה חשובה". בשעה 21:00 קראו להתייצב שלוש יחידות עם סיסמאות. אחת הסיסמאות היתה "ברווזי מים". לא אמרו שזה רק תרגיל. הרבה אנשים פחדו. מדינות שכנות התכוננו גם הן.
צה"ל אמר למחרת שזה היה קריאה לאימונים כדי לבדוק מהירות תגובה. היה ניסיון למשוך מטוסים מצריים, אבל הם לא הגיעו.
נבדק מה קרה. בעקבות הבדיקה הוחלפו כמה מפקדים. ראש הממשלה התנצל על אופן הפרסום.
תגובות גולשים