לילי בולאנז'ה

לילי בולאנז'ה (21 באוגוסט 1893, 15 במרץ 1918) הייתה מלחינה צרפתייה מוכשרת.
נולדה למשפחה מוזיקלית; אמה, ראיסה, הייתה נסיכה רוסייה ואביה היה גם מוזיקאי.
כבר בילדותה נחשף כישרונה: לפני גיל חמש בילתה שיעורים בקונסרבטואר בפריז ולמדה נגינה, שירה ותאוריה.
החלה בלימוד אצל אחותה נדיה, והמשיכה אצל פול וידאל, ז'ורז' קוסאד וגבריאל פורה. פורה התרשם ממנה מאוד.

ב-1913, בגיל 19, זכתה בפרס רומא על היצירה "פאוסט והלנה" והיתה האישה הראשונה שזוכה בפרס הזה.
אחותה נדיה ויתרה על התחרות כדי להקדיש זמן להדרכתה.
אחר הזכייה נסעה לאיטליה, אך בריאותה החלשה אילצה אותה לשוב לצרפת.
במהלך מלחמת העולם הראשונה ארגנה עם נדיה פעולות תמיכה בחיילים.

מוזיקה של לילי מתאפיינת בהרמוניות ססגוניות ובכתיבה אינסטרומנטלית רבת דמיון.
היא ידעה להתאים מוזיקה לטקסט, וניכרת בה השפעתו של פורה ולעתים של דביסי.
מלחינים כמו ארתור הונגר הושפעו מעבודותיה, וגם פסנתרן הג'אז הרבי האנקוק שיבח את יצירתה.

על חייה השפיעה מחלה כרונית: דלקת סימפונות בגיל שנתיים החלישה את גופה.
בהמשך התפתחה אצלה שחפת מעיים (הנקראת כיום מחלת קרוהן), ומתה בגיל 24.
להקדיש לה שנותיה האחרונות ניסתה להשלים יצירות, אך לא הספיקה לסיים את האופרה La princesse Maleine.
לילי נקבלה לקבורה בבית הקברות של מונמארטר בפריז. האסטרואיד 1181 "לילית" נקרא על שמה.
הביוגרפיה המקיפה עליה נכתבה על ידי ליאוני רוזנשטיל.

פאוסט והלנה
La princesse Maleine (רוויה שלא הושלמה)

לילי בולאנז'ה נולדה ב-1893 ונפטרה ב-1918. היא הייתה מלחינה צרפתייה.
מלחינה היא מי שכותבת מוזיקה.
כבר כשהייתה ילדה היא למדה בקונסרבטואר והיתה מאוד מוכשרת.
אחותה, נדיה, הייתה מורתה ועזרה לה ללמוד.

בגיל 19 זכתה לילי בפרס רומא. זהו פרס חשוב למלחינים.
היא כתבה את היצירה "פאוסט והלנה" שעבורה זכתה.
לאחר הזכייה נסעה לאיטליה, אבל בריאותה לא אפשרה לה להמשיך בטיולים.

לילי חלתה במחלה בבטן שמחלישים את הגוף. המחלה קראה כיום מחלת קרוהן.
היא מתה כשהיתה בת 24, לאחר שנות יצירה קצרות אך חשובות.
היא נקברה בפריז, ובשמה נקרא גם אסטרואיד - לילית.

פאוסט והלנה
La princesse Maleine (אופרה שלא הושלמה)