לרוי אנדרסון

לֶרוֹי אנדרסון (le-ROY; 29 ביוני 1908, 18 במאי 1975) היה מנצח ומלחין אמריקאי, מפורסם במיני־יצירות קלילות לתזמורת. ג'ון ויליאמס כינה אותו "אחד מגדולי האמנים של אמריקה בתחום המוזיקה התזמורתית הקלה".

נולד בקיימברידג' שבמסצ'וסטס. אמו לימדה אותו פסנתר, והוא למד גם קונטרבס. החל ללמוד בהרווארד ב-1926 ושם למד תאוריה, קונטרפונקט, הרמוניה וקומפוזיציה. סיים תואר ראשון ב-1929 ותואר שני במוזיקה ב-1930. לאחר מכן המשיך לדוקטורט בשפות גרמניות וסקנדינביות, ועבד כנגן עוגב ומנצח מקהלה ותזמורות באוניברסיטה.

בשנת 1936 ארתור פידלר, מנהל תזמורת הטיילת של בוסטון, הזמין את אנדרסון לעבד וללחין עבור התזמורת. הוא כתב לְפידלר בין השאר את "ג'אז פיציקטו" (1938) ו"ג'אז לגאטו" (1939).

ב-1942 התגייס כמתרגם וקצין מודיעין ועבד בפנטגון על עניינים סקנדינביים במלחמת העולם השנייה. למרות זאת המשיך להלחין, וב-1946 כתב את הלהיט הראשון שלו, "השעון הסינקופי" (The Syncopated Clock), שהגיע למצעדים וזיכה אותו בתקליט זהב.

בשנות החמישים הקליטים ויצירותיו זכו להצלחה רחבה. בין הלהיטים המפורסמים: "טנגו כחול" (Blue Tango), "נסיעה במזחלת שלג" (Sleigh Ride) ו"מכונת הכתיבה" (The Typewriter). היצירה "מכונת הכתיבה" משמשת עד היום כאות הזמן ליומן החדשות של קול ישראל בשבת בשעות הבוקר; ניסיון להחליפה עורר מחאה ציבורית.

סגנונו של אנדרסון מושפע ממוזיקה עממית ומג'ורג' גרשווין. יצירותיו ידועות באפקטים אינסטרומנטליים יצירתיים. הוא השתמש מדי פעם בכלים לא שגרתיים, כמו מכונת כתיבה ונייר זכוכית (sandpaper), כדי לקבל צבעים מוזיקליים מיוחדים. גם המלחין קסישטוף פנדרצקי השתמש במכונת כתיבה ביצירה אחרת, אבל ללא האפקט ההומוריסטי של אנדרסון.

ב-1953 כתב קונצ'רטו לפסנתר בדו מז'ור אך גנז אותו. ב-1957 תזמר את "76 טרומבונים" של מרדית' וילסון, ובשנה שלאחר מכן חיבר את המחזה המוזיקלי "Goldilocks" (זהבה ושלושת הדובים), שזיכה אותו בפרס טוני. הצלחתו הולכת פחות למחזות ויותר למיניאטורות תזמורתיות, שהן קטעים קצרים ונגישים לתזמורת ולקהל.

רבים מהקטעים הקצרים והקליטים שלו נכללים ברפרטואר של תזמורות קלות בארצות הברית ובעולם עד היום.

לֶרוֹי אנדרסון (le-ROY) נולד ב-1908 ונפטר ב-1975. הוא היה מנצח, כלומר מנהיג תזמורת. הוא היה גם מלחין, כלומר כתב מוזיקה.

אמו לימדה אותו פסנתר. הוא למד מוזיקה בהרווארד ובמוסדות נוספים. הוא נשאר עושה מוסיקה גם כשהתגייס לצבא ב-1942 ועבד כמתרגם, מי שמתרגם שפות.

אנדרסון כתב קטעים קצרים ושמחים לתזמורת. כמה מהשירים המפורסמים שלו: "השעון הסינקופי" (The Syncopated Clock), "טנגו כחול" (Blue Tango), "נסיעה במזחלת שלג" (Sleigh Ride) ו"מכונת הכתיבה" (The Typewriter).

"מכונת הכתיבה" משתמשת בקול של מכונת כתיבה אמיתית ככלי מוזיקלי. היצירה הזו הפכה לאות זמן בתוכנית חדשות בישראל. כשהרצו להחליף אותה, הציבור התלונן והשאיפה בוטלה.

אנדרסון אהב להשתמש בקולות מיוחדים בכלים ובחפצים רגילים. הוא גם כתב מחזה מוזיקלי בשם "Goldilocks" שקיבל פרס טוני. אחר כך חזר לכתוב קטעים קצרים לתזמורת.