לשכת פרהדרין

לשכת פרהדרין (או פלהדרין) הייתה חדרו של הכהן הגדול, ראש הכהנים בבית המקדש. הלשכה שימשה אותו למגורים במהלך שבעת הימים שלפני יום הכיפורים.

המשנה והתלמוד דנות במיקומה של הלשכה בתוך העזרה. עזרה היא חצר המקדש. לפי נוסח המשנה הלשכה הייתה בדרום העזרה, אך בתלמוד מובא גם מראה שבו היא בצפון. התלמוד נשאר בספק איזו מהן הייתה בצפון ואיזו בדרום. הרמב"ם פסק שהלשכה הייתה בצפון.

בתיאורי המשנה במסכת מידות מוזכרת "לשכת העץ" בין הלשכות שבדרום העזרה. חלק מהחכמים זיהו "לשכת העץ" עם לשכת פרהדרין. נימוקים שונים הוצעו לשם: הראב"ד טען שהיא הייתה עשויה מעץ, ואחרים אמרו שהיא הייתה עשויה מאבן והכילה את העצים שהיו מדליקים בהם את האש על המזבח.

בתלמוד מובאת ברייתא שבה רבי יהודה מסביר את מקור השם. בתחילה קראו ללשכה "לשכת בלווטי" (בלשון יונית: לשכת שָׂרים ונכבדים). בתקופת בית המקדש השני, כשכהונת הכהן הגדול נרכשה בכסף והכהנים הגדולים השתנו תדיר, שונה שמה ל"לשכת פרהדרין". המילה היוונית παρεδρήι פירושה "פקידי המלך", כי בדיוק כפי שפקידים אלה מתחלפים, כן הלשכה התחלפה לעתים קרובות עם החלפת הכהן.

לשכת פרהדרין הייתה החדר של הכהן הגדול. הכהן הגדול הוא ראש הכהנים בבית המקדש.
הלשכה שימשה אותו בשבעת הימים שלפני יום הכיפורים.

הכתבים העתיקים לא הסכימו על המיקום המדויק. אחת העמדות אומרת שהלשכה הייתה בדרום החצר. מאחרים אמרו שהיא בצפון. גם חכמים מפורסמים נחלקו בסוגיה.

יש מי שקישר את לשכת פרהדרין ל"לשכת העץ". לשכת העץ אולי הייתה עשויה מעץ. אחרים אמרו שהלשכה הייתה מאבן ושם זה נובע מהעץ ששמרו שם להדליק את המדורה על המזבח.

מילה ביוונית פירושה "פקידי המלך". פעם קראו לה "לשכת בלווטי", לשכת סופרים ונכבדים. בתקופת בית המקדש השני הקביעו הכהנים את הלשכה שוב ושוב, ולכן שמה השתנה ל"פרהדרין".