מאוזר K98

מאוזר K98 (Karabiner 98 kurz) הוא רובה בריחי. רובה בריחי הוא רובה שמטעינים בו ידנית בעזרת בריח.

ה-K98 הוא גרסה מקוצרת של Gewehr 98 שנוצרה בגרמניה ב־1898. האות K מייצגת את המילה Karabiner, קרבין, כלומר רובה מקוצר. הקרבין נכנס לשירות ב־1935 והיה רובה עיקרי של הוורמאכט במלחמת העולם השנייה. הרובה נשא מחסנית פנימית של חמישה כדורים, וטעינה נעשתה במהירות באמצעות מטענים של 5 כדורים. אורכו 111 ס"מ ומשקלו כ־3.92 ק"ג.

הרובה נמכר ונמצא בשימוש בצבאות רבים לאחר המלחמה. יחידות צבאיות השתמשו בו גם בעשורים שאחרי 1945.

במלחמת סין, יפן השנייה אימנו הגרמנים יחידות צבא סיניות והציבו לרשותן את הדגם. בסין כונו הרובים לעתים "הרובה של צ'יאנג קאי שק".

כמות גדולה של מאוזרים תוצרת גרמניה וצ'כיה הגיעה לישראל בסוף שנות ה־40 ותחילת ה־50. רובים אלה נקראו לעיתים "הרובה הצ'כי". החל משנת 1955 הוסבו רבים מהם לקליבר 7.62x51 מ"מ של נאט"ו. מדובר בכ־40,000 רובים צ'כיים וגרמניים שהוסבו. בצה"ל המשיכו להשתמש בחלק מהרובים בקליבר הישן עד תחילת שנות ה־70 כדי לסיים מלאי תחמושת.

לקראת סוף שנות ה־50 החל ה־K98 לצאת משימוש בצה"ל והוחלף ברובה השירות FN FAL. ב־1967 הומרו חלק מהרובים לצלפים והותקנה עליהם כוונת טלסקופית Wild X4, וקיבלו את הכינוי "מאוזר ויילד". הסבה נוספת, שכונתה "טוטו", המירה חלק מהרובים לקליבר קטן יותר לצורכי אימון. הרובים שימשו לאימונים וכמערכי שמירה.

מאוחר יותר, במהלך האינתיפאדה השנייה, תועדו מקרים שבהם נתפסו מאוזרים ברשות מחבלים. הדבר מעיד על המשך השימוש והרלוונטיות של הכלי, כמעט מאה שנה אחרי תכנונו.

מאוזר K98 (קרבין 98 קצר) הוא רובה ישן. רובה בריחי זה טוענים ביד.

הרובה יצא מגרמניה ונתפרסם במלחמת העולם השנייה. "קרבין" פירושו רובה קצר יותר. הרובה האחסן בחמש כדורים. אורכו היה כ־111 ס"מ.

בסין השתמשו בו חיילים בזמן מלחמה עם יפן. שם קראו לו לעתים "הרובה של צ'יאנג קאי שק".

הרבה מאוזרים הגיעו לישראל אחרי מלחמת העצמאות. קראו להם "הרובה הצ'כי" לעתים. החל מ־1955 רבים הוסבו לקליבר חדש של נאט"ו. חלק מהם הוחלפו מאוחר יותר ברובים חדשים.

בשנות ה־60 הוסבו כמה מאוזרים לצלפים. היו גם הסבות לאימונים למכשיר שנקרא "טוטו". גם בשנים מאוחרות נתפסו מאוזרים אצל אנשים לא חוקיים, וזה מראה שהרובה נשאר מוכר גם אחרי שנים רבות.