מאיר עוזיאל

מאיר עוזיאל (נולד ב-13 בינואר 1945) הוא עיתונאי, סאטיריקן, מתרגם, עורך, סופר ואיש תקשורת וטלוויזיה ישראלי.


עוזיאל נולד בטריפולי, לוב, בעוד אביו שירת בצבא הבריטי. משפחתו חזרה לארץ כשהיה תינוק. הוא קרוי על שמה של סבו, הרב בן-ציון מאיר חי עוזיאל, שהיה הראשון לציון (התואר לרב הראשי בארץ). בילדותו גדל בשיכון הקצינים בתל אביב. בגיל 14 עבר עם משפחתו לקיבוץ נצר סרני. אחרי שירותו בצה"ל עסק בגרפיקה ופתח סטודיו.

בשנת 1970 מונה לעורך גרפי ומאייר בעיתון מעריב. ב-1974 החל לפרסם במדור הסאטירי "שיפודים". ב-1978 ערך מוסף חדש במעריב בשם "קריאת ביניים". ב-1997 ייסד את העיתון מקור ראשון והיה עורך ראשי במשך כשנה. המשיך לפרסם בעיתונות, במיוחד במעריב.


המדור "שיפודים" החל לצאת ב-1974 במוסף סוף השבוע של מעריב. הכתיבה שלו היא סאטירית וביקורתית פוליטית, לעתים אישית והומוריסטית. במדור התפרסמה גם "פינת השלולית" עם סיפורי אהבה שקוראים שלחו. המדור הופיע כמעט ללא הפסקה כ-50 שנים, עם עצירות קצרות ב-2005 וב-2014. ב-2012 וחזר למעריב וב-30 בנובמבר 2018 חודש והופיע מדי שבוע מאז.

מעבר למדור, כותב עוזיאל מאמרי דעה ושערוריות, עורך כתבות וראיונות. הוא פרסם גם בעיתונים איטלקיים כמו לה סטמפה ו-לה רפובליקה עד אוקטובר 2024.


ספריו מתחלקים לסאטירה (סיפורים הומוריסטיים קצרים) ולרומנים. רומניו כתובים בסגנון שהוא מכנה "עבר אמיתי-דמיוני". בין הרומנים המוכרים: "עובדות על תשוקה מסוימת", "מקום קטן עם דבי" ו"איש הישר בעיניו". כתב גם רומן ביוגרפי על סבו, "הראשון לארץ ציון", שזכה בשנת 2000 בפרס זאב לספרות ילדים ונוער.

ב-1999 החל לנהל ולהציג את "בימת מופעי הספרות". זו סדרת מופעים שמביאה יצירות ספרותיות אל הבמה, בעיבוד ובבימוי שלו, בשיתוף עם אמנים ישראלים.


בשנות ה-70 הנחה את תוכנית התרבות "שמונה וחצי" בטלוויזיה. השתתף בשעשועונים ובתוכניות סאטירה ברדיו. יצר תוכניות טלוויזיה דרמטיות והיסטוריות, ביניהן חידונים על המחתרות וזיכור הגבורה היהודית במלחמת העולם השנייה. הוא הגה וכתב את הסדרה בת תשעה פרקים "היינו שם איתם", על התנגדות יהודים לנאצים, שהנחה ירון לונדון.


בשנים 1986, 1989 נשלח לרומא כמנהל הסוכנות היהודית באיטליה. בתפקידו סייע לעליית יהודי ברית המועצות. בשנים 1994, 1996 כיהן כמנהל קרן היסוד באיטליה. עוזיאל היה חבר בצוות ההקמה של "מצעד החיים" (אירוע זיכרון לשואה) וטבע את שמו. הוא כיהן בוועדות ובמועצות תרבותיות ובוועד הנאמנים של פרסים ספרותיים. מאז 2011 מנהל את פרס ברנר מטעם אגודת הסופרים.

פרסים בולטים: פרס זאב לספרות ילדים ונוער (2000) ופרס מפעל חיים לעיתונות של אגודת העיתונאים (2024).


נשוי לרותי שטקלמכר, אב לשלושה בנים ומתגורר בתל אביב.


(נזכרים מעלה כמה רומנים וספרי סאטירה.)



"מקום קטן עם דבי" תורגם לרוסית על ידי אפרים באוך. הספר הופיע בדפוס ואזל ומופיע במהדורה אינטרנטית.

מאיר עוזיאל נולד ב-13 בינואר 1945 בטריפולי שבليוב. משפחתו חזרה לארץ כשהיה תינוק.


הוא קרוי על שם סבו, הרב בן-ציון עוזיאל. הרב היה הרב הראשי בארץ. בילדותו גר בתל אביב. בגיל 14 עבר לקיבוץ נצר סרני. אחרי הצבא עבד באמנות ובהדפסה.

בשנת 1970 התחיל לעבוד במעריב. ב-1974 פתח מדור קבוע בעיתון בשם "שיפודים". מדור הוא חלק קבוע בעיתון.


"שיפודים" הוא טור סאטירי והומוריסטי. היו בו גם סיפורי אהבה בשם "פינת השלולית". הטור יצא במשך כ-50 שנים, עם הפסקות קצרות.


הוא כתב ספרים מצחיקים ורומנים. אחד מספריו על סבו קיבל פרס לספרות ילדים ונוער ב-2000. מאיר גם עורך מופעים שמביאים ספרים אל הבמה.


הוא הנחה תוכנית תרבות בשם "שמונה וחצי".
השתתף בתוכניות משחק ורדיו. כתב סדרה של תשעה פרקים על התנגדות יהודים לנאצים.


עוזיאל עבד ברומא כמנהל של הסוכנות היהודית. שם עזר ליהודים לעלות לארץ. הוא גם עזר להקים את "מצעד החיים". "מצעד החיים" הוא מצעד זיכרון לשואה.


נשוי לרותי. אב לשלושה בנים. גר בתל אביב.


"מקום קטן עם דבי" תורגם לרוסית על ידי אפרים באוך.