מאיר פיינשטיין נולד ב-5 באוקטובר 1927 בעיר העתיקה בירושלים. הורים שומרי מצוות שעלו מבריסק. למד כעשר שנים בישיבת עץ חיים והיה תלמידו של הרב אריה לוין. לאחר מות אביו נאלץ לעבוד ולעזור בפרנסת המשפחה.
בהתחלה הצטרף לההגנה, ארגון ההגנה היהודי להגנה על היישובים. כשהשמיעו ידיעות על רדיפת היהודים אירופה, זייף תעודה והתגייס לחיל ההנדסה של הצבא הבריטי. שירותו כלל שירות בארץ ובחוץ לארץ. הוא עזר להעביר נשק לחברי המחתרת.
בשלהי 1946 השתחרר ושילב את דרכו באצ"ל, הארגון המחתרתי שנלחם נגד השלטון הבריטי. באצ"ל פעל תחילה בחיל התעמולה, ואז נכנס לקורס סגנים.
ב-30 באוקטובר 1946 השתתף בפיצוץ תחנת הרכבת בירושלים. מטרת הפגיעה הייתה נזק לתשתיות הבריטיות. שלוש מזוודות מלאות חומר נפץ הונחו בתחנה. האצ"ל הניח אזהרות כדי למנוע נפגעים.
פיינשטיין היה נהג מכונית המילוט. במהלך המרדף נפגע קשה בידו השמאלית. כמה לוחמי אצ"ל נתפסו. ניסיון של בריטי לנטרל פצצה בתחנה הסתיים בהתפוצצות שהרגה אותו.
במשפט שנפתח ב-26 במרץ 1947 לא הכיר פיינשטיין בבית הדין הבריטי. הוא סירב להתגונן בדרך הרגילה והתנהג בשתיקה. בית הדין גזר עליו מוות בתלייה. דניאל אזולאי נידון גם הוא, אך מאוחר יותר עונשו הומר למאסר עולם. מאוחר יותר נודע כי אזולאי שימש סוכן של הש"י, השירות החשאי של ההנהגה היהודית.
בבית הסוהר ישב פיינשטיין בתא הנידונים למוות עם משה ברזני. הם שמרו על מצב רוח ועלו על ניירות מספרי ציטוטים וסיסמאות. הם תכננו להשתמש בשני רימונים שהוכנו במיוחד, כשאחד מהם יפגע במשלחת התלייה והשני ישמש לשחרור עצמי.
ב-21 באפריל 1947 שני הנידונים הודיעו כי גזר דינם יבוצע. בטרם ההוצאה להורג השניים הפעילו את הרימונים בתאם. הם נהרגו כתוצאה מההתפוצצות בלילה לפני התלייה.
גופותיהם נקברו בהר הזיתים בחלקת "קדושי המאורעות". האצ"ל והלח"י זיכו אותם בכבוד והם נחשבו בעיני רבים לגיבורים. שמות רחובות נקראו על שמו של פיינשטיין בתל אביב-יפו, באר שבע וירושלים. ב-1982 הופיע בול זיכרון עם דיוקנו.
מאיר פיינשטיין נולד ב-5 באוקטובר 1927 בירושלים. הוריו עלו מפולין. למד בישיבה ועבד כדי לפרנס את משפחתו.
הצטרף לההגנה. ההגנה היא ארגון ששמר על יהודים ויישובים. בגיל צעיר זייף תעודה והתגייס לצבא הבריטי. שם עזר להבריח כלי נשק לחברים במחתרת.
ב-30 באוקטובר 1946 לקח חלק בפיצוץ בתחנת רכבת בירושלים. האצ"ל, ארגון מחתרתי יהודי, הניח אזהרה כדי שלא ייפגעו אנשים. פיינשטיין נהג את מכונית המילוט ונפצע קשה בידו.
תפסו אותו והעמידו אותו למשפט ב-1947. הוא סירב להכיר בבית הדין. גזר הדין היה תלייה.
בבית הסוהר ישב עם משה ברזני בתא הנידונים למוות. הם קיבלו רימונים שהכינו אסירים אחרים.
ב-21 באפריל 1947 השניים הפעילו את הרימונים בתא. שניהם מתו לפני שהובאו לתלייה.
קברו אותם בהר הזיתים. רבים ראו בהם גיבורים. שמות רחובות נקראו על שמו. גם בול זיכרון הונפק ב-1982.
תגובות גולשים