מאיר שטרית

מאיר שטרית (נולד ב-10 באוקטובר 1948) הוא פוליטיקאי ישראלי. כיהן כחבר הכנסת (חבר בפרלמנט הישראלי) וכשר בממשלות שונות. קודם לכן היה ראש העיר הראשון של יבנה.

נולד בקסר א-סוק שבמרוקו והגיע לישראל עם משפחתו ב-1957. גדל תחילה בנתיבות ואז ביבנה. סיים תיכון בגיל 16 והמשיך ללימודים באוניברסיטת בר-אילן, שסיים בגיל 20. בזמן הלימודים לימד בכפר בתיה וביבנה והתחיל לפעול למען שיפור החינוך בעירו.

שירת בצה"ל כחובש צבאי (חובש = מטפל רפואי), העלה דרגה והוסמך לקצין ארגון רפואה. במלחמת יום הכיפורים שימש קצין במערך הרפואה בדרום וסיים את שירותו כרב-סרן.

עם השנים השלים תארים במיקרוביולוגיה ובביוכימיה, ועוד תואר במדיניות ציבורית. בעבודתו המקומית פעל לסגירת מזבלה, שיפור תשתיות ובניית שכונות. בדירוג פורבס נזכר כאחד הפוליטיקאים העשירים, עם הון אישי מוערך.

נשוי לרות שטרית, אב לשניים. בתם מירי נפטרה מסרטן כילדה; נושא זה מתואר בעדינות. הוא גם גיסו של ח"כ מאיר כהן ומתגורר ביבנה.

בתחילת שנות ה-70 ארגן רשימת צעירים ליבנה וזכה בכמה מושבים במועצה המקומית. בהמשך הפך לראש מועצה וכשהעיירה קיבלה מעמד עירוני היה ראש העיר הראשון עד 1987.

נבחר לכנסת מטעם הליכוד ב-1981. שירת במספר תפקידים ציבוריים: גזבר הסוכנות היהודית (1988, 1992), יו"ר סיעת הליכוד ויו"ר הקואליציה, ושר בכמה משרדי ממשלה. ב־1999 שימש בקצרה כשר האוצר (שר = אחראי משרד כלכלי). ב-2001 מונה לשר המשפטים ובשנים שלאחר מכן היה שר במשרד האוצר, שר התחבורה ושר הבינוי והשיכון.

בתפקידיו קידם פרויקטים של תשתיות תחבורה, תוכניות לחמש שנים לכבישים, תמיכה בהרחבת תחרות בתחום הטיסות, והאצת תוקף רישיונות הנהיגה. כשר הפנים קידם הצעה לחוק מאגר ביומטרי (מאגר ביומטרי = מאגר שבו שומרים נתונים כמו טביעות אצבע ותמונה), והצעתו הובילה לדיונים ציבוריים ומשפטיים.

עמדותיו נחשבו מתונות ביחס לליכוד. נמנע מלהתנגד לפרוטוקולים נוספים של הסכמי אוסלו, התנגד לתוואי גדר מסוים, תמך ביוזמות שלום ובתוכנית ההתנתקות ממוקדי יישוב בעזה. כששרון פרש והקים את קדימה, הצטרף אליה.

היה בין מייסדי קדימה ושימש בתפקידים בכירים. כשר הבינוי והשיכון קידם מדיניות פיזור אוכלוסין ובנייה להשכרה. שימש גם כממלא מקום שר המשפטים ותרם למינוי נשיאת בית המשפט על פי שיטת הסניוריטי (שיטה שמקנה עדיפות לשופט הוותיק ביותר).

כחבר הכנסת בכנסת ה-18 שימש יו"ר ועדת המדע והטכנולוגיה. הוביל חקיקה בנושא המאגר הביומטרי, אך בג"ץ ביקש לבדוק מחדש את נחיצותו והחלופות.

בדצמבר 2012 עבר למפלגת "התנועה" של ציפי לבני ונבחר לכנסת ה-19. ב־2014 התמודד לנשיאות המדינה והגיע לסיבוב השני, אך הפסיד לרה"מ דאז ראובן ריבלין.

במאי, יולי 2014 נחשף הסכם פיננסי שסוכם עם עובדת בית ששילמו לה סכום כספי, והועלו טענות על הטרדה מינית. שטרית הכחיש. התיק נסגר על ידי היועמ"ש לאחר חקירה מוגבלת, כי המודעת להסכם לא שיתפה פעולה.

בדצמבר 2014 הודיע על כוונה לפרוש מהחיים הפוליטיים. ב־2018 חזר להתמודדות על ראשות יבנה וקיבל כ-20% מהקולות. ב-2021 ויתר על מינוי בוועדה למינוי היועץ המשפטי לממשלה אחרי ביקורת ציבורית. ב-2022 הגיש ואז הסיר את מועמדותו לבחירות מיוחדות לאחר פרסומים על הסכם השתיקה.

חיבר ספר ילדים בשם "פארה העכברה שהתחתנה".

בנוסף, בשנת 2025 השתתף בעונה הרביעית של תוכנית המציאות "הזמר במסכה" והודח שנית מהתוכנית.

מאיר שטרית נולד ב-10 באוקטובר 1948 במרוקו. עלה לישראל ב-1957. גדל ביבנה.

למד מהר וסיים תיכון בגיל 16. למד באוניברסיטה וסיים תארים במדעים ובמדיניות. עבד כמורה ועזר לשפר את היישוב שבו גר.

שירת בצה"ל כחובש צבאי. חובש = מי שמטפל בפצועים. המשיך והיה קצין רפואה.

נשוי לרות. יש להם בן ובת. בתם מירי נפטרה מסרטן. המידע נאמר בעדינות.

החל בפוליטיקה המקומית והיה ראש העיר הראשון של יבנה. אחר כך היה ח"כ (כנסת = בית הנבחרים) ושר. שר = אדם שמוביל משרד גדול במדינה.

שימש במשרדים חשובים, כמו האוצר, המשפטים, התחבורה והפנים. כשר הפנים קידם חשיבה על מאגר ביומטרי. מאגר ביומטרי = מקום ששומרים תמונות ופרטים ביולוגיים כמו טביעות אצבע.

תמך ברעיונות שלום מסוימים, ובהם פינוי מסוימים של יישובים בעבר (התנתקות).

היה מועמד לנשיאות ב-2014 והגיע לשלב השני. היו גם בעיות עם הסכם כספי עם עובדת בית. שטרית הכחיש וטען שלא היה רשלנות. התיק נסגר.

ב-2018 חזר להתמודד על ראשות יבנה וקיבל תפקיד במועצה. ב-2022 הסיר את מועמדותו אחרי פרסומים על ההסכם.

כתב ספר ילדים שנקרא "פארה העכברה שהתחתנה".