המאראקס הם כלי נגינה פשוט שמקורו במוזיקה הלטינית.
כל מאראקה (יחיד: מאראקה) היא קליפה חלולה שמכילה אורז או גרגרים, עם ידית אחיזה.
בדרך כלל מנגנים בזוגות. הנגן מנענע ומקפיץ את הכלי, ויוצר רשרוש רציף והרמוני.
אחת מהמאראקות בדרך כלל בעלת טון גבוה מהשנייה, וזה מאפשר ליצור ניגודים ושיאים בצליל.
על אף שמדובר בכלי פשוט, נדרשת מיומנות כדי להוציא צליל מתמשך ולבנות סינקופות, דפוסי דגש מוזיקליים שמופיעים במקום לא צפוי.
המאראקס כנראה הופיעו בתקופות פרה-היסטוריות באמריקה. השם מקורו בשפת הטופי בברזיל.
פעם היו משתמשים בדלועים מיובשים ובידיות מעץ. היום מייצרים מאראקס מפלסטיק, עץ או עור.
במוזיקה הלטינית הם משמשים בעיקר כלי ליווי לזמר, ולעיתים הזמר מנגן בהם תוך כדי שירה. הם חלק חשוב ברוב המקצבים הלטיניים.
מאראקס הם כלי שגורם לשקשוק.
כל מאראקה היא קליפה חלולה עם אורז או גרגרים בפנים, ויש לה ידית.
מנגנים בהם בדרך כלל בזוגות. מנערים ומקפיצים את הכלים כדי לשמוע רשרוש.
אחת מהמאראקות בדרך כלל נשמעת גבוה יותר, וכך יוצרים צלילים שונים.
הכלי נוצר מזמן באמריקה. שמו הגיע משפת טופי בברזיל.
פעם השתמשו בדלועים יבשים. היום יש גם פלסטיק, עץ ועור.
במוזיקה הלטינית משתמשים בהם הרבה. לעתים הזמר מנגן בזמן שהוא שר.
תגובות גולשים