מארוס

מארוס (בערבית: ماروس) היה יישוב ערבי כ-7 קילומטר צפונית לצפת, בנפת צפת (אזור מנהלי). היישוב מזוהה עם המקום שבו שכן בעבר היישוב היהודי הקדום מרות.

בשנת 1596, בתקופה העות'מאנית, נרשמו בכפר 176 תושבים. במאה ה-19 התיישבו במקום מוסלמים מצפון אפריקה. בתקופה מסוימת הם הציעו למכור את אדמתם למשה מונטפיורי. הכפר נפגע ברעידת אדמה בשנת 1927. מי המקום הגיעו מנביעת המעיין "עין אבו זמלא" שיצא בשטח הכפר. בסקר של 1945 הוערכה אוכלוסיית היישוב בכ‑80 נפש, והשטח בבעלותם עלה לכמה אלפי דונמים.

במלחמת העצמאות היישוב לקח חלק בלחימה נגד ישראל. תושביו עזבו לאחר כיבוש המקום בידי חטיבת כרמלי במסגרת מבצע חירם, והאזור הפך לאחר מכן לשטח אימונים של צה"ל.

בשנת 1981 נערכו באתר חפירות ארכאולוגיות בראשות הארכאולוג צבי אילן. הממצאים באתר מרות מצביעים על יישוב יהודי רציף מתקופת הביזנטית ועד תחילת התקופה העות'מאנית. בין הממצאים נמצאו בית כנסת, בית מדרש ומקווה טהרה.

מארוס (בערבית: ماروس) היה כפר כ-7 קילומטר מצפון לצפת. המקום מזוהה עם היישוב היהודי הישן בשם מרות.

במאה ה-16 חיו בכפר כ-176 אנשים. בסוף המאה ה-19 הגיעו לשם משפחות ממדינות צפון אפריקה. הכפר נפגע ברעידת אדמה ב-1927. בלב הכפר היה מעיין בשם עין אבו זמלא, שמהם שאבו מים. בשנת 1945 חיו בכפר כ-80 אנשים.

במלחמת העצמאות הכפר נבלע בקרבות. לאחר שלחטיבת כרמלי (יחידת צבא) כבשה אותו במבצע חירם, התושבים עזבו. האזור הפך לשטח אימונים של צה"ל.

בשנת 1981 חפרו במקום ארכיאולוגים. הם מצאו עדויות ליישוב יהודי ישן, כולל בית כנסת (מקום תפילה יהודי), בית מדרש (חדר ללימוד תורה) ומקווה טהרה (אמבט טבילה לטהרה).