מארי דה פרנס

מארי דה פראנס היא המשוררת הצרפתייה הראשונה הידועה לנו.ָ היא חיה כנראה באנגליה במאה ה-12. באפילוג לקובץ המשלים שלה היא חתמה: "Marie ai nun, se sui de France", כלומר שמה ומוצאה מצרפת. ההנחה היא כי חיה בחצרו של הנרי השני בבריטניה. על זהותה האישית לא ידוע כמעט דבר. חוקרים ניסו לזהות אותה עם מספר נשים בשם מארי, אך ללא הוכחה סופית. בין המועמדות הבולטות היו מארי דה שמפיין ומארי מבולון.


מארי כתבה בעיקר שתי קבוצות יצירות חשובות: עלילות ברטוניות (Breton lais) ומשלים (הידועים כ־Ysopet). היא גם תרגמה ועיבדה חיבורים דתיים, כמו אגדת "כור המצרף של פטריק הקדוש" וההגיוגרפיה של אודרי הקדושה.


העלילות הברטוניות הן שירים עלילתיים קצרים. רבות מהן עוסקות במשולשי אהבה ובהשפעת האהבה החצרונית. אהבה חצרונית (fin'amor) פירושה אהבה אידיאלית, שמציבה את הטוהר והמוסר במרכז הרגש. אצל מארי מופיעה גם התובנה שהתשוקה יכולה להיות כוח מסוכן.

מארי שילבה מוטיבים פולקלוריים קלטיים, כמו פיות, איילים מדברים, שיקויים קסומים ואנשים-זאב. להלן כמה מן העלילות המרכזיות בקיצור:

- Guigemar (גיז'מר): אביר שנפצע בציד. רק אהבה אמיתית מרפאת אותו. הוא ונשים נשואה מתאהבים בסתר וחווים פרידות ולחימה על אהבתם.

- Bisclaveret (ביסקלבר): סיפור על אביר שמתחלף לזאב, "אדם זאב", ומאבק על הזהות והאמון. אשתו בוגדת בו ונגנבים בגדיו, והוא נשאר כזאב עד שמתגלה האמת.

- Lanval (לנבל): אביר חצר שאוהב מלכת פייה עשירה. אסור לו לספר על יחסיהם. כשארמאגונה מנסה לפתות אותו, הוא משתלח ואשמתה עליו. בסוף פיה מצילה אותו והם עוזבים יחד.

- Le Fresne (לה פרן): סיפור על תאומות, נטישה וטעות זהות שמסתיימת בחיבור המשפחה ובנישואים הראויים.

- Yonec (יונק): אישה צעירה כלואה במגדל. מגיע אליה מאהב בדמות נץ שמתחלף לאביר. נולד להם בן שמזרז נקמה ושינוי במצב.

- Laüstic (הזמיר): סיפור על אהבה סמויה בין שכנים. הזמיר (ציפור שירה) מסמל את הקשר. הדיאלוגים והמתנות המוסווים מעידים על רצון ומגבלות חברתיות.

- Milun (מילון): אביר ואחיו הנסתרים מפגישים זה את זה בטורניר. מתגלה קשר משפחתי, ונפתרת סוגיית הנישואים והזהות.

- Eliduc (אלידוק): אביר נשוי שחוזר מאנגליה ומאהבתו הופכת למרכז סכסוך. בסוף אחת הנשים הופכת לאם מנזר, והשניים מסיימים בחיי דת ונזירות.

סדר העלילות בשמרת־היד העתיקה Harley 978 משמש בסיס להצגתן. רבות מהן מוקדשות לאצילים ולמלך אנגליה, ולכן ניתנו תארוכים משוערים ליצירות בין 1160 ל־1215.


מארי תרגמה קובץ משלים של כ־102 משלים. היא ציינה כי השתמשה בתרגומו של המלך אלפרד מאנגלית, אך חוקרים מצאו שאין ראיות לתרגום כזה. המשלים שימשו לה illustרת מוסר והתנהגות, והקובץ מתיישב עם המסורת של איזופוס.


זהו חיבור שכתב נזיר בשם הנרי מסלטרי סביב 1188. הוא מגולל את מסעו של האביר האירי אווין אל כור המצרף, שם הוא ראה קטעים מן הגיהנום ומהגן. במארי הוחמרו מוטיבים מסוימים: שדים מנסים לפגוע בו, והוא דוחה אותם בשם ישוע. לאחר שהותו בכור המצרף הוא יוצא טהור מחטאיו.


מחקר עדכני יחסית מייחס את ההגיוגרפיה של אודרי למארי דה פראנס. בכתב היא מתארת כיצד אודרי נמלטה מניסיון אונס של בעלה השני, נטשה את העולם ובסופו של דבר הפכה לאם מנזר. מארי תרגמה חלק מהטקסט הלטיני ועיבדה אותו.


מארי אינה רק מספרת סיפורים. ביצירותיה יש ביקורת חברתית. ב"ביסקלבר" היא מראה את העונש הקשה שהוטל על נשים שהואשמו בניאוף, ואת המעבר בין אנושיות למפלצתיות. ב"אלידוק" היא מציבה את האהבה הרוחנית מול האהבה הארצית. אצל מארי הדמויות נשפטות לפי מוסר התקופה והכללים של האהבה החצרנית.


עלילותיה השפיעו על הספרות המערבית וביססו מוטיבים של הפנטזיה: פיות, איילים מדברים, שיקויים ואנשים־זאב. סופרים יהודיים בימי־ביניים, כמו יעקב בן אלעזר וברכיה הנקדן, הושפעו מן המסורות שהיא עיבדה. גם בוקאצ'ו ומשוררים אירופיים אחרים שאבו מוטיבים מספריה. במאה ה־19 נכתבו אף שירים על שמה, ובמונטריאול פועל בית־ספר על שמה.

מארי דה פראנס הייתה משוררת. משוררת היא אישה שכותבת שירים. היא חיה במאה ה-12, כנראה באנגליה. היא חתמה בשמה והודתה שמקורה מצרפת.


מארי כתבה שירים קצרים על סיפורים. שירים אלה נקראים "עלילות". היא גם תרגמה כ־102 משלים. תרגום זה פירושו להעביר סיפורים משפה לשפה.


העלילות מדברות על אהבה והרפתקאות. לעתים יש בהן פיות, איילים שמדברים, ושינויי צורת גוף.

כמה סיפורים פשוטים:

- Guigemar: אביר פצוע שמחפש אהבה אמתית.

- Bisclaveret: סיפור על אביר שהופך לזאב. אשתו בוגדת בו, והאמת מתגלה בהמשך.

- Lanval: אביר שאוהב מלכת פייה. הם בורחים יחד בסוף.

- Yonec: אישה כלואה שמקבלת מאהב שנועד להגן עליה.

- Eliduc: סיפור על אהבה שנגמרת בדרך שקטה. בסוף יש חיים דתיים ונזירים.


מארי תרגמה 102 משלים קצרים. משלים הם סיפורים עם מוסר כלשהו.


זה סיפור על אביר בשם אווין. הוא נכנס למקום קשה ועבר מבחנים. לבסוף הוא יוצא טהור.


מארי כתבה גם על חייה של אודרי הקדושה. אודרי ברחה למצוקה, נכנסה למנזר והפכה אם מנזר.


הסיפורים של מארי השפיעו על אגדות רבות מאוחר יותר. רעיונות כמו פיות, שיקויים ואנשים-זאב ממשיכים להופיע בספרים מודרניים.