מארק ורה נולד ב-8 במאי 1950 באנסי וגדל בהרי האלפים הצרפתיים. בילדותו היה רועה צאן ומדריך סקי בכפרו. הוא למד לבשל לבד, אוטודידקט (למד בעצמו), ולא עבר הכשרה רשמית או סטאז' (התמחות) אצל שפים אחרים. בגיל שלושים הפך את הבישול למקצועי.
את דרכו התחיל בביסטרו קטן. ב-1985 חזר לאנסי, ובסופו של דבר פתח בצמוד לאגם אנסי את Auberge de l'Eridan, שנקראה אחר כך La Maison de Marc Veyrat. מדריך מישלן (מדריך מסעדות שמדרג כוכבים) העניק לו כוכב ראשון ב-1986 וכוכב שני ב-1987. מדריך הגו-מיו (מדריך ביקורת צרפתי) נתן לו 19.5 נקודות ותואר "טבח השנה" ב-1990. ב-1996 קיבל את הכוכב השלישי של מישלן.
אמצע שנות ה-90 היו קשות: ריבית גבוהה על הלוואות להרחבת המסעדה ולבניית מלון כמעט הביאו אותו לפשיטת רגל. עובדיו עזרו, הלווהו ויחד הגיע להסדר עם הבנקים. הוא פתח מסעדה שנייה, Ferme de mon Père, שגם היא קיבלה שלושה כוכבים. מסעדותיו היו עונתיות, כל אחת פתוחה חצי מהשנה בלבד. ב-2006 מכר את Ferme de mon Père, והמישלן הסיר את כוכביה; נשאר עם מסעדה אחת בעלת שלושה כוכבים. בפברואר 2009 הודיע על כוונה לסגור את מסעדתו.
ורה נודע כאשף של בישול מצמחים. הוא משתמש בצמחי בר ועשבים נדירים כדי ליצור טעמים חדשים, כמו מוס חזזית ומוס שוקולד עם סוג נדיר של קורנית. נשוי לאשת יחסי ציבור, וניצל את כישוריה כדי לבנות לעצמו תדמית חזקה. אישיותו צבעונית; הוא לובש כובע איכרים שחור שאינו מוריד. הוא הציג את עצמו כאמן של בישול טבעי וביקר את המטבח הצרפתי הקלאסי.
השפעותיו כוללות את מישל בראס, שהתקדם בתחום השימוש בצמחים, ואת פראן אדריה, השף החדשן הספרדי. ורה משמש טכניקות לא שגרתיות: מנות נוזליות, הזרקה במזרק, רטבים בצורת קוביות "קרח", צלחות מעוצבות ועוד. לפעמים הלקוחות שותים דרך קשיות אורגניות או מבחנות מעבדה שבהן שבבי קרח יבש יוצרים עשן.
מסעדתו נחשבה לאחת היקרות בצרפת, עם ארוחות שיכלו להגיע עד כאלף דולרים לזוג. היא התמלאה בכל ערב, ורשימת ההמתנה עמדה על חודשיים עד ארבעה חודשים. בין תלמידיו הבולטים של ורה נמצא אדואר לובה.
מארק ורה נולד ב-1950 באנסי שבצרפת. גדל בהרים. כחייל קטן רועה צאן. גם היה מדריך סקי.
הוא למד לבשל לבד. לא למד בבית ספר מיוחד. בגיל שלושים התחיל לעבוד כשף מקצועי.
פתח מסעדה ליד אגם אנסי. מדריך מישלן (מדריך שנותן כוכבים למסעדות) נתן לו כוכב ראשון ואז שני. ב-1996 קיבל את הכוכב השלישי.
בשל הרחבת המסעדה ובניית בית־מלון הוא היה קרוב לבעיות כלכליות. העובדים עזרו לו ועמד בסוף על הרגליים.
ורה אוהב לבשל עם צמחים ועשבים נדירים. הוא יצר טעמים חדשים, כמו מוס חזזית. פעם שבר את המסורת והשתמש בטכניקות מיוחדות. הוא הזריק מרכיבים, הגיש מנות נוזליות ושם קרח יבש שיצר עשן בתוך כוסות. לפעמים הלקוחות שותים ממבחנות מעבדה.
הוא נשוי לאישה שעבדה ביחסי ציבור. היא עזרה לו לבנות מוניטין. הוא לבש כובע איכרים שחור כל הזמן.
המסעדה שלו הייתה מאוד יקרה, אך מלאה תמיד. בשביל לאכול שם הייתה רשימת המתנה של כמה חודשים.
בפברואר 2009 אמר שהוא מתכוון לסגור את המסעדה. מאחורי הצלחתו יש גם תלמידים שלמדו אצלו, כמו אדואר לובה.
תגובות גולשים