מארק טוויין

סמואל לנגהורן קלמנס, שנודע בשם העט מארק טוויין (30 בנובמבר 1835, 21 באפריל 1910), היה סופר והומוריסט אמריקאי. יצירותיו נודעו בהומור ציני, בסאטירה חברתית ובתיאור ריאליסטי של מקומות ושפה. מספריו המפורסמים ביותר הם הרפתקאותיו של תום סויר, הרפתקאותיו של האקלברי פין ובן המלך והעני.

מקור שם העט, שאימץ ב-1863, הוא מונח ימי המציין עומק מים של "mark twain", שני פאתום. פאתום (יחידת מידה) שווה לכשש רגליים, בערך 1.83 מטר.

ביתו של קלמנס היה בקתת עץ בעיר פלורידה שבמיזורי. הוא היה החמישי מתוך שישה ילדים של ג'ון מרשל וג'יין למפטון קלמנס. משפחתו הייתה ממוצא וירג'יניה וסביו החזיקו בעבדים. בגיל ארבע עברו המשפחה להאניבל (Hannibal), שנעשה למקור השראה לעיירות ולקורנריות בספריו.

בילדותו חלה וניצל מקשיים רבים. כמה מאחיו ואחיותיו מתו בילדותם. לאחר מות אביו, התחיל לעבוד בגיל צעיר בעבודות שונות: נפחייה, מכולת, בית מרקחת, חנות ספרים, ובגיל 13 הפך לשוליית מדפיס. בגיל 16 עבד אצל אחיו אוריון כעוזר ועורך מקומי, ופירסם שם את המערכון הראשון שלו.

בגיל 18 הצטרף לצוות ספינת נהר על המיסיסיפי. לאחר שנתיים הוסמך לנווט מדופלם, זכאות להנהגת ספינות גדולות על הנהר. חוויות אלה שימשו אותו אחר-כך בספרו החיים על המיסיסיפי (1883).

בתקופת מלחמת האזרחים הצטרף זמנית ליחידת קונפדרציה שהתפרקה מהר, ועל כך כתב בביקורת ובהומור בפרסום מ-1885. לאחר מכן עבר מערבה, ניסה את מזלו בכרייה והמשיך ככתב עיתון. ב-1865 זכה לעניין ציבורי בעקבות ראיון עם ניצולי ספינה שנמצאו לאחר חודש וחצי באוקיינוס.

סוף שנות ה-60 של המאה ה-19 הביאו לפרסום ולהכרה. ספר מסעיו The Innocents Abroad זכה להצלחה. ב-1867 ביקר בארץ ישראל, ותיאר את התרשמותו בחלק מן הספר, שתורגם לעברית בשם מסע תענוגות לארץ הקודש.

התחתן עם אוליביה לואיז לנגדון בתחילת 1870. המשפחה עברה להרטפורד, קונטיקט, ב-1871. לזוג נולדו ארבעה ילדים; הבכור לנגדון מת מדיפטריה כשעוד תינוק. שלוש בנות שנולדו אחר-כך הן סוזי (1872), קלרה (1874) וג'ין (1880). בהמשך חייו חווה טוויין אובדנים משפחתיים קשים: סוזי מתה ב-1896, וג'ין סבלה מאפילפסיה (הפרעה נוירולוגית) והלכה ונחלשה.

ב-1885 יצא הרומן ההמפורסם הרפתקאותיו של האקלברי פין. טוויין גם כתב מחזות, טייל בעולם עם משפחתו והיה פעיל פוליטית ותומך כספי במאךיט אנשים ומיזמים, בהם אחיו והסטודנט האפרו-אמריקאי הראשון בייל.

לקראת סוף המאה ה-19 נקלע לצרות כספיות בעקבות השקעות בהוצאה לאור Webster & Co ובמכונת דפוס חדשנית. ב-1894 הכריז פשיטת רגל, מתאושש אחר-כך אך נאלץ לשנות את חייו. הוא סבל מדלקת מפרקים שהקשתה עליו לכתוב. בשנים אלה נימת כתיבתו הוטתה לאפלה ומרירות.

בין 1897 ל-1899 שהה בווינה ופרסם מאמרים ב-Neue Freie Presse, שערך תאודור הרצל. תחילת המאה ה-20 הביאה צער נוסף: אשתו אוליביה מתה ב-1904, מצבה של קלרה הידרדר ונפשה התערערה, וג'ין המשיכה לסבול ממחלה. ב-1909 נישאה קלרה; בדצמבר 1909 מתה ג'ין בהתקף אפילפטי בגילה 29.

בשנים הראשונות למאה ה-20 היה טוויין בין המתנגדים לפשעים בקונגו תחת השלטון הבלגי. את מותו חזה בעצמו: אמר כי יבוא עם שובו של שביט האלי. השביט נראה ב-20 באפריל 1910, ומארק טוויין מת ב-21 באפריל 1910. נקבר באלמירה לצד אשתו ובניו ובנותיו שנפטרו.

טוויין הביע הערכה ליהודים על שמירת תרבות עתיקה, על חוכמה ועל תרומות לאנושות. בעיתונות הווינאית כתב מאמרים בעלי נימה פילושמית (אוהדת יהודים). בגלל יחסו החיובי נטען על ידיד אנטישמים בעיר ש"מארק טוויין" הוא כינוי להסוות שם יהודי לכאורה. על הקונגרס הציוני הראשון ב-1897 כתב בנימה הומוריסטית.

סמואל קלמנס, שנקרא מארק טוויין (1835, 1910), היה סופר אמריקאי ומצחיק. הוא כתב סיפורים מלאי הומור וביקורת חברתית.

שם העט "מארק טוויין" הגיע מהמילים שהמדדים בנהר קראו כדי לבדוק עומק. "פאתום" הוא מדידה של שש רגליים, בערך 1.83 מטר.

קלמנס נולד בקתת עץ במיזורי וגדל בעיירה האניבל, שחוויותיה הופיעו בספריו. בילדותו היו במשפחתו מקרי מוות ועבר צער. בגיל צעיר עבד במקצועות שונים והיה שוליית מדפיס.

בגיל 18 שימש על ספינת נהר על המיסיסיפי ולמד לנווט. מאוחר יותר כתב על זה בספרו החיים על המיסיסיפי.

הוא התפרסם בזכות ספרי מסעות ושני הרומנים המפורסמים שלו: תום סויר והאקלברי פין. ב-1870 נשא לאישה את אוליביה והיו להם ארבעה ילדים. כמה מילדיו מתו או חלו.

לקראת סוף חייו התקלות בכספים ובבריאות הקשו עליו. הוא תמך בעמדות נגד אלימות בקונגו. טוויין חזה את מותו יחד עם שביט האלי; השביט הופיע ב-20 באפריל 1910, והוא מת יום למחרת.

טוויין העריך את היהודים על מסורת וחכמה. בעת שהותו בווינה פרסם מאמרים ידידותיים ליהודים, והיו שחשדו בטעות שקשרו את שמו לזהות יהודית.