מבחן טיורינג הוצע על ידי אלן טיורינג ב-1950 כדרך לבדוק אם מכונה יכולה להיראות כחכמה. טיורינג קרא לזה "משחק החיקוי": חוקר מדבר בטקסט עם שני גורמים שמוסתרים ממנו, אדם ומכונה. אם החוקר לא מצליח להבחין מי האדם ומי המכונה, אז המכונה נחשבת שעברה את המבחן. כדי לפשט, המבחן נערך בערוץ טקסט בלבד.
מטרת המבחן היא לבדוק אם מערכות בינה מלאכותית (מכונות שעושות פעולות חכמות) מתקרבות לרמת חשיבה אנושית. טיורינג הציע שאפשר לשאול האם מכונות יעברו את המבחן במקום לשאול אם הן "יכולות לחשוב". כמה מבקרים, כמו אדסחר דייקסטרה, טענו שהשאלה על חשיבה אינה ברורה, אך טיורינג חשב שיש טעם לבדוק התנהגות חיצונית.
יש דוגמאות שבהן מחשבים הפגינו יכולות ששווית להן של בני אדם. תוכנת השחמט של IBM, כחול עמוק (Deep Blue), ניצחה את גארי קספרוב ב-1996. מחשב נוסף, ווטסון (Watson), הצליח בתוכנית השעשועון Jeopardy, שהדגימה מיומנויות בשפה וידע רחב.
פרס לובנר מעניק מדי שנה תואר לתוכנית שנחשבת האנושית ביותר לפי קריטריון דמוי מבחן טיורינג. הפרס שנוי במחלוקת; מרווין מינסקי קרא לבטלו. בשנת 2014 נטען שתוכנה בשם "יוג'ין גוסטמן" עברה את המבחן מול חלק מהשופטים, אך טענה זו עוררה ביקורת בקרב חוקרים.
אתרי אינטרנט משתמשים ברעיון של מבחן טיורינג כדי לבדוק אם המשתמש הוא אדם ולא בוט. דוגמה נפוצה היא CAPTCHA, בדיקה שמציגה טקסט מעוות שהאדם מצליח לזהות והבוט מתקשה בו.
בטורו על המבחן טיורינג טען שתי נקודות עיקריות: עדיף לשאול האם מכונות יכולות לעבור את המבחן, והוא צפה שמכונות יצליחו לעשות זאת בעתיד, בתוך כארבעה עשורים ממועד המאמר.
מבקרים טוענים שמבחן טיורינג הוא מבחן התנהגותי בלבד, ואינו מוכיח הבנה פנימית. ג'ון סרל הציע את דוגמת "החדר הסיני": אדם שעוקב אחרי הוראות כדי לענות בסינית עשוי להיראות כמבין סינית, אך למעשה אינו מבין את השפה. חוקרים אחרים פירשו את משחק החיקוי כהגדרה של אינטליגנציה כיכולת להיות נתפס ככזו או כניסוי מחשבתי שמעלה שאלות על האופן שבו טכנולוגיה משנה את התפיסה שלנו לגבי מכונות.
מבחן טיורינג הוצע על ידי אלן טיורינג כדי לבדוק אם מכונה נראית חכמה כמו אדם. במבחן חוקר מקבל תשובות בטקסט משני צדדים סתומים. אחד הוא אדם, והשני מכונה. אם החוקר לא יודע מי מי, המכונה עברה את המבחן.
המבחן נועד לשאול אם מחשבים יכולים לעשות דברים שהאנשים עושים. טיורינג חשב שמכונות יוכלו לעבור את המבחן בעתיד.
יש דוגמאות למחשבים שעשו דברים טובים. תוכנת שחמט ניצחה אלוף עולם ב-1996. מחשב אחר, ווטסון, ענה נכון בשעשועון טלוויזיה.
אתרים משתמשים ברעיון כדי לבדוק אם אתה אדם. הם מציגים טקסט מעוות שצריך להקליד. זה נקרא CAPTCHA.
חוקרים לא תמיד מסכימים שזוהי הוכחה של הבנה אמיתית. דוגמה מפורסמת היא "החדר הסיני". שם אדם עונה לפי הוראות ולא מבין את השפה. מבחוץ נראה שהוא מבין, אבל בפנים הוא לא.
CAPTCHA עוזרת לוודא שמדובר באדם ולא בתוכנית.
יש מי שאומר שהמבחן בודק רק איך משהו מתנהג, ולא אם הוא באמת מבין.
תגובות גולשים