מבחן רומברג

מבחן רומברג הוא חלק מהבדיקה הנוירולוגית. המבחן עוזר להבדיל בין פגיעה במוח הקטן לבין הפרעה בתחושת המצב. "מוח קטן" (החלק במוח שאחראי על תנועה ושיווי משקל) מעורב בתיאום. "תחושת המצב" היא היכולת להרגיש את מיקום הגוף בחלל.

המבחן נעשה בשני שלבים. בשלב הראשון הנבדק עומד עם רגליים צמודות ועיניים פקוחות. בשלב השני הנבדק עוצם את העיניים כדי להסיר את חוש הראייה. חשוב שהבודק יהיה מוכן לתפוס את הנבדק למניעת נפילה. לנבדקים כבדי משקל רצוי סיוע נוסף.

אם אין פגיעה נוירולוגית, הנבדק יעמוד יציב גם בעיניים עצומות. אם יש לקות בתחושת המצב, הנבדק יאבד שיווי משקל כשהעיניים לעצומות. ישנה גם גרסה שנקראת "רומברג מחודד". בה העמידה היא בעמדת טאנדם (עקב מול אגודל).

שיווי משקל דורש הולכה חושית תקינה, עיבוד מוחי תקין והולכה מוטורית תקינה. המוח הקטן מקבל מידע מהחושים ומשגר פקודות למרכזים המוטוריים במוח הגדול כדי לתקן יציבה. מבחן רומברג בודק בעיקר את תקינות הולכת תחושת המצב. אם האטקסיה (קושי בתיאום תנועה) נובעת ממוח קטן, הנבדק יתקשה גם בעיניים פקוחות. לכן לא תמיד אפשר לקרוא למצב כזה "רומברג חיובי". מבחן רומברג יהיה חיובי במצבים הגורמים לפגיעה בתחושת המצב.

מבחן רומברג הוא בדיקה פשוטה של שיווי משקל. המבחן עוזר להבין מאיפה הבעיה בשיווי המשקל נובעת.

הבודק מבקש לעמוד רגליים צמודות. קודם העיניים פתוחות. אחר כך סוגרים את העיניים. אם צריך, הבודק מוכן לתפוס את הנבדק כדי למנוע נפילה. יש גם גרסה עם רגל אחת לפני השנייה. קוראים לזה עמידת טאנדם (עקב מול אגודל).

אדם בריא יעמוד יציב גם עם עיניים עצומות. אם חוש המיקום בגוף לא תקין, ייקח לו לאבד שיווי משקל כשהעיניים עצומות.

שיווי המשקל זקוק למידע מהגוף, למוח שמעבד את המידע ולשרירים שמגיבים. המוח הקטן (החלק שעוזר לשמור על שיווי משקל) מאחד את המידע הזה. מבחן רומברג בודק בעיקר אם חוש ה"מיקום" עובד נכון. אם הבעיה היא בתיאום התנועה בגלל המוח הקטן, הנבדק יכול להתנדנד גם בעיניים פתוחות, ולכן זה לא אותו דבר כמו תוצאה חיובית במבחן רומברג.