מבני הר הבית

הר הבית ניצב בראש גבעה. בימי הורדוס הוגדל המשטח על ידי מילוי אדמה כדי ליצור רחבה מישורית למסגדים ובניינים. כאן עמדו בעבר בית המקדש הראשון והשני. כיום ממוקמים כאן מסגד אל-אקצא וכיפת הסלע, ועוד מבנים, צריחים (מגדלים לקריאה לתפילה) ומדרסות (בתי ספר דתיים).

דוכן הקיץ הוא דוכן תפילה קטן על הר הבית. נבנה במאה ה-14 על ידי בורהאן א-דין, אך יש המסורת המיוחסת לצלאח א־דין מהמאה ה-12. המבנה עשוי שיש, עם מדרגות וכיפה על עמודים. כתובת מציינת שנת 566 בהג'רה (1170 סה"נ). עד 1948 שימש למואזין (מי שקורא לתפילה) בימי הקיץ. היום אינו בשימוש ומוקף גדר.

הכוס (בערבית: אל-כאס) הוא מתקן רחצה ששימש לרחיצת רגליים לפני תפילה. נבנה ב-1320 בתקופה הממלוכית ובצורתו דומה לגביע. יש לו ארבע מדרגות והוא נמוך ממסלע המשטח. יש בו מושבי בטון וברזים שנוספו בתקופה הירדנית. קוטרו כ-2 מטרים, והוא פעיל עד היום. המתקן נמצא מצפון לכיפת אל-אקצא.

כיפת הדקדוק (קובת א-נחווייה) נבנתה ב-1207 בתקופה האיובית. זו מדרסה, בית ספר ללימוד ערבית, והיא המדרסה האיובית היחידה ששרדה. מבנה מלבני עם שלושה חדרים וכיפות, ואורכו כ-25 מטרים. נמצאת בפינה הדרום-מערבית של המשטח.

כיפת העלייה נבנתה ככל הנראה במאה ה-12. בתקופה הצלבנית שימשה כקפלת טבילה. המוסלמים מאמינים שמקום זה הוא ששרתו בו תפילת הנביא מוחמד לפני העלייה לשמים. המבנה מתומן ורוחבו כ-6 מטרים. הוא נמצא קרוב לכיפת הסלע.

כיפת הרוחות (קובת אל-ארווח) נבנתה ב-1681. אין כתובת שמסבירה מי בנה אותה. זוהי כיפה על שמונה עמודים, ובתחתיתה סלע טבעי במקום ריצוף. חוקרים חלוקים לגבי משמעות הסלע. גובהה וקוטרה קטנים יחסית.

כיפת השלשלת ניצבת במרכז הר הבית, מעט מזרחית לכיפת הסלע. בנייתה מיוחסת לעבד אל-מלכ (685, 705), אך המטרה המדויקת לא ברורה.

כיפת שלמה נבנתה כנראה במאה ה-12, אולי על בסיס צלבני. לפי המסורת המוסלמית, כאן התפלל שלמה המלך. במרצפתה בולטת "האבן הקטנה", שבר מסלע גדול. המבנה היה מתומן וכיפתו נסגרה בתקופות מאוחרות. קוטרו כ-5 מטרים.

בהר הבית יש שמונה מקשתים, מבנים של קשתות בראש גרמי מדרגות שמובילים למשטח המוגבה סביב כיפת הסלע. שמם הערבי "קנאטיר".

המקשתות נבנו בתקופות שונות: הצפון-מערבית (1376), הצפונית (1321), הצפון-מזרחית (1325), המערבית (קרובה לכיפת הסלע, עם שעון שמש), הדרום-מערבית (1472), הדרומית (מקורות שונים לתאריכו, הוספת שעון שמש בשנות ה-30), הדרום-מזרחית (1030, שופצה ב-1211) והמזרחית (שופצה בסוף המאה ה-20). חלק מהמקשתים נשענים על עמודים ביזנטיים ויש בהם כותרות עתיקות.

מדרסת אשרפיה נבנתה ב-1482 על חורבות מבנה קדום. כיום היא משמשת בעיקר כבית ספר לבנות ומכילה אגף לשחזור כתבים עתיקים. הכניסה היא מתוך מתחם הר הבית. בניין מפואר זה מתבלט בעיטוריו הממלוכיים.

מדרסת אסערדיה נבנתה ב-1359 וניצבת לצד החומה הצפונית. מייחדים לה אולם תפילה עם מחרב (גומחת תפילה) בולטת אל המשטח.

ישנם מספר רהטים, מתקנים לאספקת מים ציבורית, ברחבי המתחם.

מינרט מסגד פח'ריה נבנה ב-1345 בדרום-מערב המשטח ושוקם בעות'מאנית. הוא ממוקם ליד שער המוגרבים ומורכב מארבע קומות, בראשו כיפה מתכתית וסהר.

מינרט שער השלשלת נבנה ב-1329 כחלק מאל-מדרסה א-תנכזיה. מואזינים מעריצים את המיקום שלו. שוקם בתקופה העות'מאנית ונותקן שוב בתקופת המנדט.

מינרט שער השבטים נבנה ב-1367, 1368 על ידי אמיר סיף א־דין. הוא מעוגל ומורכב מחמש קומות עם מדרגות לולייניות. ניזוק ברעידת אדמה ב-1927 ותוקן. שמו מתקשר למסורת על שבטי ישראל.

מינרט זה ניצב בפינה הצפון-מערבית, חלקו התחתון חצוב בסלע. שוקם ב-1924.

הר הבית כולל שערים רבים, מכל הצדדים. חלקם פתוחים כיום, אחרים סתומים או נעולים. שערים בולטים:

שער המוגרבים (גם "שער הרמב"ם", וכיום מכונה על ידי חלק מהיהודים "שער הלל") נמצא ליד רחבת הכותל המערבי. זהו השער היחיד שנמצא בשליטה בלעדית של משטרת ישראל ומשמש כניסה ליהודים, לכוחות הביטחון ולתיירים. נתיב הגישה אליו השתנה לאחר קריסת סוללה ב-2004 ועבודות ארכיאולוגיות ב-2007 עוררו מחלוקות.

שער השלשלת נמצא בכותל המערבי בין שער המוגרבים לשער הטהרה. בעבר נקרא "שער דוד" בתיאורים עתיקים. השער מורכב משני שערים סמוכים, ואגדה מקשרת אותו לשרשרת ברזל שהתלתה במקום.

שער קטן מול כיפת הסלע, לא משמש על פי רוב לכניסה רשמית. בעבר חיבר למרחצאות סמוכים, ולכן קיבל את שמו.

נבנה ב-1336, 1337 ונקרא על שם שוק הכותנה הסמוך. במסורת מסוברים כי כאן הייתה גניזת הארון ושהסנהדרין ישבה כאן לאחר חורבן הבית. השער קרוב מאוד לכיפת הסלע וחודשה בו מסורת התפילה במקומות מיוחדים.

שער זה צפונית לשער הכותנה. שמו מסורתי, והוא מפורסם בזכות כותל קטן סמוך המשמש תפילה ליהודים.

שמו קשור אולי למשרד הוואקף שהיה לצידו. משמש כניסה ראשית.

שער קטן מצפון לשער המשגיח, נעול היום.

שער בפינה הצפון-מערבית, ידוע גם כ"שער הצאן" בעברית.

השער החשוך (שער המלך פייסל) מוביל במנהרה מתחת לבית ספר אל-דואדריה. הוא מגיע מרחווב הויה דולורוזה עד להר הבית.

שער זה נקרא גם שער האנטוניה. ב-14 ביולי 2017 אירע בו פיגוע שבו נהרגו שני שוטרים. לאחר האירוע הותקנו מגנטומטרים לבדיקת נכנסים, והוסרו לאחר כמה שבועות.

נמצא בפינה הצפון-מזרחית. הוא קשור למורשת ולמעשים צבאיים, למשל פריצת צנחנים במלחמת ששת הימים. בשנים האחרונות התרחשו במקום גם אירועי אלימות.

בצד המזרח יש בשורת שערים סתומים ושערים פתוחים בעבר. בולטים:

הידוע גם כשער הזהב. לפי הנצרות, ישו עבר כאן; לפי יהדות עממית, משיח יעבור כאן. מסורת טוענת שסולימאן הראשון סגר את השער כדי למנוע ביאת משיח. כיום יש במקום בית תפילה ולימוד מוסלמי.

שמו גם "שער שושן" בזמני הבית. נתוני הדגם ההיסטורי מראים שימושים טקסיים במעבר זה.

בדרום יש שערים סתומים ושמם המפורסם הוא "שערי חולדה", מערכת של שערים מחוללים עם גרמי מדרגות. יש ויכוח מחקרי האם אלו הם אותם שערים שהוזכרו במשנה.

לצד הכותל המערבי יש חלקות קבר של משפחות ירושלמיות מכובדות, ובהן משפחת אל-חוסייני והמשפחה ההאשמית, עם שריף חוסיין בן עלי וקברו של מוחמד עלי משנת 1931.

מוזיאון האסלאם נוסד ב-1923 על ידי המועצה המוסלמית העליונה. מטרתו להציג את התרבות המוסלמית ואת שרידי הבנייה בשטח. המוזיאון שוכן במבנה שהיה מסגד המוגרבים. נחלק לשלושה אגפים: חפצי אמנות, ספרי קוראן ומסמכים, ופריטים ארכיטקטוניים. בחצר המוזיאון מוצגות כותרות עמודים מהמעניינים מבמבני הר הבית.

דימויים של כיפת הסלע ומבני הר הבית נפוצים בתרבות המוסלמית ובאמנות עממית, למשל בציורי קירות ובדגמים.

הר הבית נמצא על גבעה בירושלים. כאן עמדו פעם בית המקדש הראשון והשני. היום יש כאן את כיפת הסלע ובית התפילה אל-אקצא.

דוכן הקיץ הוא דוכן קטן עם כיפה. בנוי שיש ויש לו מדרגות. פעם השתמשו בו לתפילות בקיץ. היום הוא סגור ומוקף גדר.

הכוס הוא בריכה קטנה לרחצת רגליים לפני תפילה. קוראים לה גם אל-כאס. היא עגולה, בגודל של כ-2 מטרים, ומגיעים אליה במדרגות. משתמשים בה עד היום.

זו מדרסה, בית ספר ללימוד ערבית. יש בה שלושה חדרים וכיפות. נבנתה לפני הרבה שנים.

כיפת העלייה היא מבנה שמאמינים שמוחמד התפלל בו לפני שעלָה לשמים. היא ישנה ומעוטרת בעמודים.

כיפת הרוחות היא כיפה קטנה על שמונה עמודים. מתחתיה יש סלע ולא רצפה. בנו אותה במאה ה-17.

שתי כיפות קטנות נוספות על המשטח. כיפת שלמה מקושרת למסורת שאומרת ששלמה המלך התפלל כאן.

יש שמונה מקשתים, רצוף של קשתות ליד גרמי מדרגות. הם מובילים לכיפת הסלע.

מדרסת אשרפיה נבנתה בסגנון מפואר והיא היום בית ספר. מדרסת אסערדיה שונה כי חצי התפילה שלה בולט החוצה.

מינרטים הם מגדלים שמהם קוראים למואזין להודיע על תפילה. יש מספר מינרטים ידועים בהר הבית, ביניהם אלה ליד שער השלשלת ושער השבטים.

יש בהר הרבה שערים. כמה חשובים:
- שער המוגרבים: זהו השער שבו נכנסים יהודים ותיירים היום.
- שער השלשלת: קרוב לכותל, היה לו פעם שרשרת ברזל.
- שער הרחמים (הזהב): יש מסורת שרואים בו מקום מיוחד אצל נצרות ויהדות.
- שער השבטים: בפינה הצפון-מזרחית. דרכו נכנסו לכותל במלחמת ששת הימים.

בשער זה קרה פיגוע ב-2017. אחרי זה בדקו את הנכנסים עם מגנטומטר לזמן קצר.

לצד החומה המערבית יש חלקות קבר של משפחות חשובות, כמו משפחת אל-חוסייני.

המוזיאון הוקם כדי לשמור חפצים וקורות הר הבית. יש בו חפצים, ספרים ופריטים ארכיטקטוניים. המבנה היה פעם מסגד למוגרבים.

כיפת הסלע מופיעה הרבה בתמונות ובציורים. אנשים מציירים אותה על קירות ואדנים.